פרופ' דוד הנשקה
Found 12 Search results
שילוח עבדים והקדשת בכור
פרופ' דוד הנשקהבשני מקומות בהלכה מצינו מצווה, המורה לעשות דבר שכבר עשוי ממילא: בעבד עברי היוצא לחפשי "מצווה לומר לו 'צא' בשעת יציאתו; אע"פ שלא אמר לו, הרי הוא יוצא בחינם" (רמב"ם, עבדים, סופ"ב), ובבכור בהמה טהורה פוסק הרמב"ם כשיטת אותם תנאים (ברייתא, נדרים, יג, ע"א, וש"נ) הסבורים כי "מצווה להקדיש בכור בהמה טהורה, ויאמר 'הרי זה קודש', שנאמר: 'תקדיש לה' אלהיך' (דברים, ט"ו, יט)" (רמב"ם, בכורות, א', ד). בשני המקומות הדברים מתמיהים ביותר: מה משמעה של מצווה זו, המורה להקדיש את הבכור, שכבר נתקדש מאליו מרחם, או המצווה לשלח ולומר 'צא' לעבד, שכבר יוצא מאליו עם סיום שנת עבדותו? במאמר ננסה להבין את משמעות אמירות אלה ומדוע מדרשי ההלכה נוקטים חובה זו?
הבא במחתרת - ייחסו של המדרש לפשט
פרופ' דוד הנשקהכמו חוקים רבים בתורה, גם לגבי גניבה וסוגיית "הבא המחתרת" יש פער בין פשוטו של מקרא למדרשו. המאמר נחלק לשני חלקים. בחלקו הראשון עיסוק בפשט הפרשייה ובחלק האחר במדרשי ההלכה. נבחין כי נקודות המוצא של הפשט והדרש שונים בתכלית וכך יוצא שהמדרש בונה קומה נוספת על פרשנות הפשט: לא סותרת אותה אלא מוסיפה לה.
משכן העדות ובית הבחירה - לבירורו של ניגוד
פרופ' דוד הנשקההמאמר מנתח את ההבדלים שבין משכן העדות לבין בית הבחירה. המשכן נועד להתוועדות, ואילו המקדש הוא מקום שכינה קבוע. מתוך כך נגזרים הבדלים בין המשכן למקדש בנושאים שונים, כגון: הארון, הכפורת והכרובים, הכניסה אל הקודש, דרישת הטהרה מן העם, ועוד. במהלך הדיון מתבארים מקראות רבים וכן קווים רעיוניים המשתקפים בהלכה.
ממחרת השבת - מבט חדש
פרופ' דוד הנשקהמאמר זה מציע הבנה חדשה בהגדרת זמנו של חג השבועות, המתבססת על הבחנה בין הפרשיות הנוגעות לו בספרי שמות ודברים לבין הגדרת יום הביכורים בספר ויקרא. מעיון זה עולה האפשרות כי מתוארים במקרא שני חגים שונים המתייחסים לסוף זמן הקציר, וחז"ל, בזהותם ציווי לאחד ביניהם, יצרו מהם חג אחד בעזרת פשרות קלות לשני הצדדים.
לחץ כאן לתגובות שהתפרסמו במגדים על מאמר זה
שני כתובים המכחישים זה את זה
תגובות והערות
פרופ' דוד הנשקהד' הנשקה מגיב לדבריו של י' בן נון בנוגע להצעתו בהבנת משמעות 'ממחרת השבת'. בנוסף, מתייחס הכותב ללימוד על פי ביקורת המקרא וזיהוי של בחינות שונות בכתובים.
לתגובות נוספות שהתפרסמו במגדים לחץ כאן
מגילת אסתר - תחפושת ספרותית
פרופ' דוד הנשקההמבנה של מגילת אסתר הוא מסגרת חיצונית (תיאור מפורט של חצר המלכות) שבתוכה מתנהלת העלילה עצמה (מאבק מרדכי והמן). מבנה זה הוא תחפושת של בעל המגילה. מרדכי והמן וכל יושבי החצר הם בובות בתיאטרון האבסורד של המלך הגדול. המלכות היא נושא הסיפור, ומחבר המגילה מוריד את אחשורוש מכיסאו ומושיב עליו את הקב"ה, ואף מראה במה נשתנו דתי פרס ומדי העוברים מדתי ישראל שלא יסוף זכרם.
למשמעו של ספר יונה ויחסו ליום הכיפורים
פרופ' דוד הנשקהתאריך פרסום: תשנ"ח |
מדוע ה' מקבל תשובה, שאיננה מגיעה מתוך אהבה והכרה אמיתית בה', אלא נעשית על מנת למנוע את הרעה? זו השאלה הגדולה שמעלה יונה, בבריחתו מלפני ה'. מהי תשובתו של ה' לשאלה מהותית זו? כיצד מעשה הקיקיון מתקשר לכל זה? ומדוע נבחר דווקא ספר יונה להקרא ביום הכיפורים?
תשובה ילדותית
פרופ' דוד הנשקהאהבת החיים
פרופ' דוד הנשקהתאטרון האבסורד של מגילת אסתר
פרופ' דוד הנשקהעל איזו דת "לא יעבור"?
פרופ' דוד הנשקהמלכות השרירות והקפריזה
פרופ' דוד הנשקה