מהחורבן אל הבניין - שאלות
לפניכם שאלות המתייחסות לתרשים "מהחורבן אל הבניין":
מלכי יהודה: התבוננו בתרשים וסמנו על גביו את התשובות לשאלות הבאות:
- כמה זמן עבר בין חורבן שומרון לחורבן הבית?
- כמה שנים מלכו המלכים: חזקיהו, מנשה ויאשיהו לעומת מלכי יהודה האחרונים: יהואחז, יהויקים, יהויכין וצדקיהו?
- מה ניתן ללמוד מהבדל זה?
- הנביאים דימו וקישרו בין החורבן של שתי האחיות ישראל ויהודה (ירמיהו ג' ו-יא; יחזקאל ט"ז מו). כיצד מסביר התרשים את הקשר בין שתי האחיות?
מעצמות: מה היה חלקן של המעצמות באירועים המשמעותיים שאירעו לממלכות ישראל ויהודה? סמנו על גבי התרשים את התשובות לשאלות הבאות:
- מי החריב את מלכות ישראל?
- כיצד התייחס הנביא ישעיהו לתפקידה של המעצמה האשורית באירועים אלו ?(ישעיהו י' ה)
- מי החריב את מלכות יהודה? על תיאור החורבן תוכלו ללמוד בספר מלכים ב' פרק כ"ה ובספר ירמיהו פרק נ"ב.
'על דבר הצומות': תאריכים וימים מיוחדים בימיה האחרונים של יהודה
התבוננו בתרשים למטה, בזכוכית המגדלת על צדקיהו, וסמנו את התשובות על גבי התרשים:
- כמה זמן עבר מתחילת המצור על ירושלים בעשרה בטבת ועד לחורבן הבית בחודש אב?
- מתי בדיוק חרב הבית לפי ספר מלכים ב' ומתי לפי ספר ירמיהו? נסו להציע תשובה לסתירה לכאורה, על פי הפרשנים.
ספרי המקרא – נביאים וכתובים: תנועה מהחורבן אל הבניין
- עיינו בפסוקי הסיום של ספר מלכים וספר ירמיהו ובפסוקי הסיום של ספר דברי הימים ב'. מה המשותף לשני הסיומים? במה שונים הסיומים הללו מהאווירה העולה מהפסוקים שלפניהם?
- התבוננו בתרשים – באיזה אירוע מסתיימים הספרים מלכים ודברי הימים? מה ניתן ללמוד מכך על מגמת הסיום של הספרים הללו?
- מהו הפסוק האחרון במגילת איכה? כיצד מסיים הציבור את הקריאה במגילה? ולפי דעתך –
- מדוע?
- קראו את הפסוק הראשון בספר עזרא. לאיזה נביא מתקשרת הפתיחה של הספר? ובאיזה אופן? היעזרו בספר דברי הימים ב' פרק ל"ו פסוקים כ-כא.
- עיינו בספר עזרא: כורש מלך פרס נוהג בשונה ממלכי המעצמות שקדמו לו. במה? כיצד זה משפיע על הכינוי שניתן לו בספר ישעיהו פרק מ"ה א'?
- האם ניתן להבחין בקווי דמיון בין סיפור תולדות עם ישראל באלפיים השנים האחרונות ובין סיפור תולדותיו בתקופה שבין חורבן הבית הראשון לבין בניין הבית השני?
התנועה הכללית של התרשים 'מהחורבן אל הבניין' מאפיינת רבים מספרי המקרא כל אחד בפני עצמו, ואת המכלול של הסיפור המתמשך המסופר בין דפי ספר הספרים הנפתחים בפנינו. נקודת מבט זו, שלפיה סיום הסיפור צריך להיות טוב תמיד (כמנהג קריאת ההפטרות ומגילת איכה), הייתה חשובה ומעודדת בעת איסוף הספרים בימי חז"ל ובייחוד לאחר חורבן הבית השני (בבא בתרא י"ד). אופן הסתכלות זה חשוב ביותר גם לדורנו, דור שיבת ציון החדשה, שלאחר אלפיים שנות גלות מבקש לקבל מהתנ"ך השראה ומענה למבוכותיו, הדומות כל כך למבוכות של בני הדורות ההם.
תוכלו להיעזר בתשובות המצורפות בפריט הבא בסדרה זו.