כריתות הברית בפרשתנו מעלות שתי שאלות: ראשית - מהזכרת נסי מצרים משמע שהברית נכרתה רק עם יוצאי מצרים, ולא עם כל הדורות. שנית - בכריתת הברית נאמר "לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת", והרי יודעים אנו שהקב"ה כרת ברית גם עם אבותיהם? המאמר עוסק בשאלות אלו באמצעות ניתוח לשוני של תבניות דקדוקיות: "לא... כי אם" ו"לא... כי".