מפתיחת הפרק ניתן ללמוד פרט נוסף על דמותו של אבימלך. אמנם המקרא מתאר בעיקר את פועלו השלילי, אך בסופו של דבר הוא משאיר רמז לישועת ישראל שגם, אולי, היתה בחלקו של בן ירבעל.
"וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה בֶּן דּוֹדוֹ אִישׁ יִשָּׂשכָר" (א).
הבנת יחוסו של תולע כמושיע "אחרי אבימלך" נתונה במחלוקת פרשנים:
המלבי"ם מבין שהיחס בין אבימלך לבין תולע הוא ניגודי: "כי אבימלך לא הושיע אותם, רק השתרר עליהם!".
לפי המלבי"ם, הצגת דמותו של אבימלך בפסוקנו ממשיכה את הכרותנו איתו בפרק הקודם – אבימלך השתרר על ישראל שלוש שנים (ט', כב) אך במקום להושיע אותם מיד אויביהם – גרם למלחמת אחים שבסופה מצא את מותו.
הרד"ק מפרש את פסוקנו אחרת מהמלבי"ם: "שגם אבימלך הושיע את ישראל, ואף על פי שלא נזכר. כיון שאמר 'אחרי אבימלך' – נראה שגם הוא הושיע ישראל מיד אויביהם, ואילו לא כן לא היה אומר 'אחרי' ולא היה נמנה עם שופטי ישראל ולא נאמר עליו 'וישר על ישראל'".
לפי פרשנותו של הרד"ק הנצמדת לאינטואיציה הלשונית הפשוטה, נחשף בפרקנו רובד בדמותו של אבימלך שלא נגלה לנו בפרק הקודם בצורה מפורשת. בעוד בפרק הקודם פגשנו בשליט אכזר ואגוצנטרי שהורג את אֶחיו כדי לשלוט ולמלוך, בפרקנו נגלה לפנינו שופט ה"נמנה עם שופטי ישראל" ומושיע את ישראל!
מדוע הסיפור לא הופיע בצורה מלאה במקום אחד? מדוע להשאיר פרט כה משמעותי לרמיזה מאוחרת ושולית כזו?
נראה לי שהנביא רוצה להדגיש בתיאורו המרכזי של אבימלך את עיקר הפעולה שלו – חטאו המוסרי והעונש שמגיע לו. אולם, אין הקב"ה מקפח גם את שכרו של "אטד" זה, ורומז על פועלו החיובי במקום אחר.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער