"וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אשדת [אֵשׁ] [דָּת] לָמוֹ" (דברים ל"ג, ב)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וזאת הברכה סימן ד
"ויאמר ה' מסיני בא" -
מלמד שהחזיר הקב"ה את התורה על כל האומות ולא קבלוה,
עד שבא אצל ישראל וקבלוה,
שנאמר: "וזרח משעיר למו" - אלו בני עשו שהן בני שעיר,
"הופיע מהר פארן" - אלו בני ישמעאל שנאמר (בראשית כ"א, כא) "וישב במדבר פארן"...
כיון שראה הקב"ה שלא רצו לקבל התורה התירן והקפיצן לגיהנם...
בא דוד ונתן הודאה לפני הקב"ה על כך,
שנאמר (תהלים ע"ז, טו): "אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזך".
אמר דוד: ריבונו של עולם, פלאים שעשית בעולמך שהודעת תורתך לאומות העולם,
ואין עוזך אלא תורה שנאמר (תהלים כ"ט, יא): "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".
אמר רבי אבהו:
גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין אומות העולם מקבלין את התורה - מפני מה יצא ידיהם?
אלא כך מדותיו של הקב"ה עד שיצא ידי בריותיו ואחר כך טורדן מן העולם
לפי שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא על בריותיו...
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)