איך מתנהלים מול שלטון מושחת?

לפי הראיות הנסיבתיות, נבואת התוכחה והחורבן של ירמיהו בפתח ארמונו של המלך יהויקים לא הותירה רושם של ממש בזמן אמת. התקשורת לא התייחסה אליה, ספק אם המלך בכלל הקשיב לה או שמע עליה. בניגוד לנבואות תוכחה מאוחרות יותר של ירמיהו כלפי יהויקים, ולמרות המילים הקשות מנשוא, הנבואה הנוראה בפרק כ"ב עוברת ללא כל תגובה שלטונית או ציבורית. אדישות גמורה. איש לא נשלח לעצור את נביא הזעם מענתות או לסכור את פיו בדרכים אחרות.

פקודות המעצר נגד הנביא וניסיונות ההתנכלות האחרים יגיעו רק בפרקים הבאים. לפי שעה, מניחים לירמיהו. מתעלמים ממנו. גורלו אינו כגורל הנביא אוריהו בן שמעיהו מקריית יערים, שיהויקים שלח שליח מיוחד למצרים כדי להביאו ארצה ולחסל אותו. אגף התקשוב בארמון יהויקים נרדם בשמירה, והנביא חזר הפעם הביתה בשלום.

לכן מסתבר שחשיבות הנבואה בפרק כ"ב היא בעיקר לדורות. הנביא ירמיהו בן חלקיהו הניח לנו אחריו נאום מופת נגד שלטון מושחת. הוא העניק לנו מושגי יסוד על אופן ההתנהלות הנדרש מאנשי מצפון רהוטים שאתרע מזלם לחיות תחת שלטון דמים מושחת. בלי קורטוב חנופה הוא התייצב לנוכח ארמון המלך העריץ והטיח בו מילים מטלטלות. הן תיארו בבהירות את מעלליו המושחתים ("הוי בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט"; יג), ציינו את הפער המוסרי העצום בינו לבין אביו הנאור ממנו אשר "דן דין עני ואביון" (טז), וקינחו בתיאור העונש האיום שיבוא עליו באחד הימים – "קבורת חמור יקבר" (יט). ככה יעשה למלך שנביאי דורו אינם חפצים ביקרו, בלשון המעטה.

כמובן, לא כל נביא. רק נביא בסדר גודל של ירמיהו רשאי לשאת נאום תוכחה כה עוצמתי באוזני שליט מסואב. ענווה, יושרה ותחושת שליחות שאינה תלויה בדבר הן תנאי מוקדם לקבלת הרשאה להשמעת נאומים שכאלה. אבל אם חלילה הנביא עצמו לוקה בשחיתות, ואם הוא נוטה להעלים עין מהסתאבויות של שליטים קרובים ללבו, עדיף שיישאר בענתות שלו, וישתוק. "הוי בונה ביתו בלא צדק" (יג), והוי נושא לשווא את שם המלחמה בשחיתות.   

באדיבות אתר 929