"וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִתְאַבְּלִי נָא וְלִבְשִׁי נָא בִגְדֵי אֵבֶל וְאַל תָּסוּכִי שֶׁמֶן וְהָיִית כְּאִשָּׁה זֶה יָמִים רַבִּים מִתְאַבֶּלֶת עַל מֵת" (שמואל ב י"ד, ב)

 

והנה בקש יואב האשה החכמה מתקוע (כפי חכמינו ז"ל)
לפי שהיו רגילים שם בשמן וחכמה מצויה ביניהם (מנחות פ"ה ע"ב)...
והנה היתה תקוע בהר... ומפני זה היו אנשיה פקחים...
ובחר לעשות התחבולה הזאת על ידי אשה ושתלך בדרך אשה אלמנה,
להיות דוד המלך אבי יתומים ודיין אלמנות,
ויחמול עליה ולא ישיב פניה ריקם מהשלמת רצונה לחמול על בנה הנשאר,
ועם זה תושג הדרוש התכלייתי להעביר חטאת אבשלום.
ועם היות ששם יואב הדברים בפיה הנה היה צריך על כל פנים לבקש אשה חכמה,
באופן שתשקיף על מה שישים בפיה,
וגם שאולי לא ימשכו הדברים בינה לבין המלך על האופן שחשב יואב,
ובהיותה פקחת תשיב ותענה כפי הראוי

 

 

 

אברבנאל - ר' יצחק בן ר' יהודה אברבנאל, מגדולי חכמי ספרד בדור גירוש ספרד. נולד בליסבון בירת פורטוגל בשנת 1437. כל חייו דרש ברבים וחיבר ספרים בפרשנות המקרא ובמחשבת ישראל. מונה לשר האוצר של ממלכת פורטוגל, ולאחר שנאלץ לברוח מפורטוגל מונה לשר האוצר בממלכת קסטיליה שבספרד. לאחר הגירוש עבר לאיטליה ושימש כיועץ למלך. בדרשותיו וספריו יש ביטוי נרחב לניסיונו המדיני.