נפתלי ואימו ישבו בפתח הבית מיואשים, מביטים באדמה החרבה שהתבקעה מרוב יובש. נפתלי היה יתום מאב וגר בבית קטן עם אימו האלמנה בעיר ליד הים ושמה צרפת. נפתלי כבר היה ילד גדול, אבל נראה קטן ורזה. כבר זמן רב קשה מאוד למצוא מים ומזון.
אליהו הנביא גזר בצורת קשה בכל הארץ, עונש על כך שעם ישראל עבדו אלוהים אחרים – את הבעל והאשרה. אליהו הנביא גזר את הבצורת וברח מפני המלך הרשע אחאב ואשתו המרשעת איזבל. רבים ניסו למצוא את אליהו איש האלוקים כדי שיבטל את הגזרה הקשה, אבל לא הצליחו, והרעב והצמא הלכו וגברו בכל ארץ ישראל.
"יש קמח ושמן לעוד מאפה אחד אחרון", אמר נפתלי לאימא, "ומה נאכל לאחר מכן?" "אינני יודעת..." ענתה אימא בדאגה, "בינתיים, בוא ונאסוף עצים, שנוכל לאפות את מה שנותר לנו ולאכול". צעדו נפתלי ואימו לשדה שמחוץ לעיר, אך כשהגיעו לשער העיר, נפתלי היה כל כך חלש, שלא הצליח ללכת עוד. הוא התיישב בצד וחיכה לאימו. ובעוד נפתלי מביט באימו אוספת ענפים, לפתע הוא רואה בשדה מולו את אליהו הנביא! נפתלי לא האמין למראה עיניו: איש האלוקים ניגש לאימא שלו וביקש ממנה מעט מים. נשארו להם מעט מאוד מים, אבל אימא הייתה טובת לב והושיטה את מעט המים שהיו לה לנביא הצמא. "בבקשה, תני לי דבר מה לאכול", ביקש אליהו הנביא. אימא הביטה בו בצער ואמרה: "נשאר לי רק מעט קמח ומעט שמן למאפה אחד. בני ואני נאכל, ואחר כך כבר לא יישאר לנו מאומה ונמות מרעב!" "אל תדאגי, עשי לי עוגה קטנה ממה שנשאר, ולאחר מכן עשי עוגות גם לך ולבנך", אמר איש האלוקים, הביט באימא בעיניו הטובות והוסיף: "ה' יעשה נס. מעכשיו תמיד יהיה קמח בכד ושמן בצפחת, עד שירד גשם והבצורת תיגמר!" אימא הכינה שלוש עוגות קטנות, ונפתלי הביט בתדהמה: אכן, הקמח והשמן לא נגמרו! אליהו הנביא חזר עם אימא ונפתלי אל ביתם הקטן, והתחבא בעליית הגג.
נפתלי ואימו שמרו את מקום מחבואו של אליהו הנביא בסוד מפני המלך הרשע אחאב והמלכה המרשעת איזבל. בכל יום הכינה אימא אוכל מהקמח ומהשמן שלא נגמרו אף פעם, נפתלי הביא ממנו לאיש האלוקים בעליית הגג, וגם נפתלי אכל לשובע, התחזק, גדל וקומתו גבהה.
"בגלל הבצורת והקשיים רבים שינו את מעשיהם לטובה", סיפר נפתלי לאליהו הנביא. איש האלוקים הביט בנפתלי בעיניו המאירות ואמר: "הבצורת לא תימשך לנצח, בקרוב יהיה שינוי לטובה, אל תדאג!" נפתלי לא דאג, הוא היה בטוח שאיש האלוקים יעשה בקרוב עוד ניסים רבים ונפלאים לעם ישראל, כמו שעשה לו ולאימו.
הסיפור מתוך הדף השבועי להורים וילדים של תנועת מבראשית.
איירה: נעמה להב