א-להים נמצא במפלות הגדולות

עליית אשור כמעצמת-על העמידה לפני הנביאים בעיה תאולוגית כפולה. מלכי אשור שולטים בעולם, והם כותבים שהאליל שלהם הולך לפניהם; נוסף לכך, הם מצליחים להכות בשומרון וביהודה, בדיוק באותן השיטות שהפעילו נגד כַּרְכְּמיש, כַּלְנוֹ (=כַּלְנֵה), אַרְפַּד וחֲמָת, ערי ארם הצפוניות, ואיה אפוא עזרת ה' לעמו?
התשובה הנבואית לא קלה לעיכול - "הוי אשור שֵבֶט אַפּי" (י', ה).
באמת, ה' עומד מאחורי עליית המעצמה האשורית, והוא משתמש בה כב'מַטֶה זעם' לשפוט עמים וממלכות שגָדשה סְאַת פשעיהם (כולל יהודה וישראל). רק אחרי שיסתיים תפקידה ההיסטורי יפקוד ה' על פשעיה, על יצרי ההשמדה וההרס, וגם על גאוותה, כאילו היא מלכות עולם.
יש בהסבר הנבואי 3 יסודות מפתיעים:

א. מה שחשבו מלכי אשור, שהאליל שלהם הולך לפניהם – "וכֶאֱסֹף ביצים עֲזֻבוֹת כל הארץ אני אספתי, ולא היה נֹדֵד כנף וּפֹצֶה פֶה ומצפצף" (י', יד), לא רחוק כל כך מהאמת. אלא שאין למלכי אשור יכולת להבין שרק ה' לבדו, בורא העולם והאדם וההיסטוריה, הוא שמשתמש בהם כמטאטא היסטורי.

ב. יש שמץ של אמת גם במחשבתו של מלך אשור לעשות "לשֹמרון ולֶאֱלילֶיהָ… לירושלִַם ולַעֲצַבֶּיהָ" (י', יא) בדיוק כמו לשאר ממלכות "האליל ופסילֵיהם", כי עבודת האלילים בתוך שומרון וירושלים הפכה אותן דומות לערים ולממלכות האליליות. "הֲלוֹא כִבנֵי כֻשִיִים אתם לי בני ישראל נְאֻם ה'" (עמוס ט', ז).

ג. התגלות ה' בהיסטוריה איננה בניצחונות ולא בהישגים, אלא דווקא במפלות הגדולות. כל ניצחון אשורי הוא גילוי של זעם ה' על המובָסים. הבנה נכונה של ההיסטוריה דורשת דין וחשבון של הנכשלים. המנצחים הם רק כלי זמני לביצוע התבוסות, ומפלתם הצפויה היא יד ה'.

באדיבות אתר 929