"כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּו" (משלי ל', ה)
שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ב סימן ג
"כל אמרת אלוה צרופה" - אין הקדוש ברוך הוא נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן ואחר כך מעלהו לגדולה.
הרי לך שני גדולי עולם שבדקן הקדוש ברוך הוא בדבר קטן ונמצאו נאמנים והעלן לגדולה:
בדק לדוד בצאן ולא נהגם אלא במדבר להרחיקם מן הגזל, שכן אליאב אומר לדוד (שמואל א י"ז, כח): "ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר", מלמד שהיה דוד מקיים המשנה "אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל". אמר ליה הקדוש ברוך הוא: נמצא אתה נאמן בצאן, בא ורעה צאני, שנאמר (תהלים ע"ח, עא): "מאחר עלות הביאו".
וכן במשה הוא אומר "וינהג את הצאן אחר המדבר" (שמות ג', א) להוציאן מן הגזל, ולקחו הקדוש ברוך הוא לרעות ישראל, שנאמר (תהלים ע"ז, כא): "נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן".
שמות רבה - מדרש אגדה לספר שמות. המדרש מורכב משני חלקים (חלק א - על פרקים א'-י'; חלק ב - על פרקים י"ב-מ') השונים זה מזה באופיים והם נוצרו, ככל הנראה, בזמנים שונים. החלק הראשון מאוחר יותר לשני והוא כנראה קיבל את צורתו הסופית רק לאחר המאה ה-11 אם כי נשתמרו בו בוודאי גם מדרשים קדומים. בחלק הראשון מובאים פירושים כמעט לכל פסוק בעשרת הפרקים הראשונים של הספר. החלק השני הוא חלק מספרות 'מדרשי התנחומא' העוסק בפסוקים הראשונים של כל 'סדר מקראי', סדר הקריאה שהיה נהוג בארץ ישראל. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)