את מי מכנה הנביא מִדְבַּר יָם? למה הוא מתכוון כשהוא אומר מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה? מי זה דּוּמָה? ומה צריך לעשות כשמבקשים הֵתָיוּ מָיִם? מילים וביטויים מהפרק

 

מִדְבַּר יָם (א) - מדבר מערבי – ייתכן שזוהי ממלכת בבל שהיא ממערב לאזור שממנו בא האויב, או: מדבר המשתרע אי שם במרחקים.

מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה, צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה (ג) - כאבים פסיכוסומטיים המתעוררים בעקבות חרדה גדולה.

נַעֲוֵיתִי (ג) – התעוַּתִּי.

פַּלָּצוּת (ד) - אימה.

מְדֻשָׁתִי (י) - מקום שדשים בו את התבואה.

דּוּמָה (יא) - שם אחד מבני ישמעאל שישבו במדבריות המקיפים את ארץ כנען.

אִם תִּבְעָיוּן – בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ (יב) - אם אתם שואלים – שאלו, שובו ובואו (בארמית), כלומר עדיין אין כל חדש. אם ברצונכם – שובו שנית ושאלו.

מַשָּׂא בַּעְרָב (יג) - נראה שערב הוא שם כולל לעמים או שבטים נודדים החיים במזרח.

דְּדָנִים (יג) - שבטי המדבר הדרומיים.

הֵתָיוּ (יד) – הָביאו.

קֵדָר (טז) - שבטי קדר הערביים ינחלו מפלה גדולה.

מתוך ביאור הרב עדין אבן ישראל (שטינזלץ) לספר ישעיה בהוצאת קורן 

באדיבות אתר 929