ביאורי מילים לישעיהו פרק כ"ח

שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם (א) - דימוי למנהיגי ממלכת ישראל.

צִיץ (א) - תכשיט הנתון על הראש, אולי דמוי פרח

הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד, שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים (ב) -הזרם שוטף ומפיל בחזקה את כל המתנשא. הסערה וזרימת המים מטלטלות, מנערות ואולי אף מטהרות את העם השיכור השוכב והוזה.

בִכּוּרָהּ (ד) - כמו תאנה המקדימה להבשיל.

ִצְפִירַת (ה) - זר, מקלעת.

נִבְלְעוּ (ז) - נעשו מעורפלים.

פָּקוּ (ז) - פוקקו, שברו.

פְּלִילִיָּה (ז) -משפט. הנהגתה הרוחנית והמדינית של ירושלים ניתנה בידי קבוצת שיכורים מטושטשים.

צַו לָצָו, צַו לָצָו (י) - פקודות והוראות.

אָבוּא (יב) - רצו.

פִּנַּת יִקְרַת (טז) - מקום יציב ומכובד.

וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת (יז) - המשפט והצדקה יהיו קני המידה שבהם יימדד ויישקל הכול.

יָעָה (יז) - יגרוף.

כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ (כ) - המבטח שחשבתם לנוח עליו, לא יספק.

הַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס (כ) - המסך שאתם מנסים לסוכך בו על עצמכם יהיה צר מלהתכנס אל תוכה.

כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח (כז) - את הקצח אין דשים באמצעות חרוץ – כלי דיש קשה וחזק ובו מסמרים, העלול להזיק לתבלין זה.

מתוך ביאור הרב עדין אבן ישראל (שטינזלץ) לספר ישעיה בהוצאת קורן

באדיבות אתר 929