לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
בפרקים ל"ח-ל"ט מופיעה הנבואה על מלחמת גוג מארץ המגוג, הידועה בכינויה ׳מלחמת גוג ומגוג׳. הנבואה חותמת את חטיבת נבואות הגאולה בספר ומתארת את השלב האחרון שלה שיתרחש לאחר שיבת העם לארצו ואיחוד השבטים. המלחמה מערבת צבא גדול ועמים רבים וצפויה להסתיים בתבוסה קשה של גוג על אדמת ישראל. תכלית המלחמה - לקדש את שם ה׳ ולהאדיר את שמו, בהתאם לתפיסת הגלות והגאולה המוצגת לכל אורכו של הספר.
א. עיינו בפסוקים ד ו-טז-יז ובפסוקים י-יג, ועמדו על הסתירה ביניהם ביחס ליוזם היציאה למלחמה ולמניעיו. כיצד ניתן ליישב את הסתירה? ראו את דברי רש"י: ׳ונתתי חחים בלחייך - דרך חיה להוציאה בחחים שבלחייה לפי שאינה רוצה לצאת. גם אני אתן בלבך הרהורין ויצר המושך אותך מארצך לבא על ארץ ישראל׳.
ב. ׳וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה׳ (י) בפסוקים י-יג מתוארת מחשבתו הרעה של גוג. שימו לב לחזרת לשונות "שלל" ו"בז" בדבריו, ועמדו על הניגוד בין מחשבתו המלחמתית לבין תיאור מצבו של העם היושב בשלום. השוו את מחשבת גוג לנבואת הנחמה לעיל ל"ד,כה,כח, וחשבו כיצד שורש נפילתו של גוג טמון כבר במחשבה על היציאה למלחמה.
ג. בפסוקים יח-כג מתוארת מלחמת ה׳ בגוג, המקבילה לאירועים אחרים במקרא בהם ה׳ נלחם באויביו. ההקבלה הנרחבת ביותר, המופיעה לאורך כל הפרק, היא לסיפור יציאת מצרים. שימו לב בייחוד למקבילות במטרת הפגיעה בגויים ובמלכם, למניע למעשיו של המלך (תוך שימוש בלשון כ.ב.ד), וכן לביטויים המשותפים בין פרק ל"ח למכות מצרים. בחנו גם את הדמיון בין פס׳ כב לתיאור מהפכת סדום ועמורה בבראשית י"ט.
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"