גורל עם תוצאות ידועות מראש

"הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט וְאֶשְׁלָחֵם וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ לְפִי נַחֲלָתָם וְיָבֹאוּ אֵלָי. וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים... וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ" (יהושע י"ח, ד-ו)

דע שיש הבדל בין המשליך גורל ובין המורה גורל.
המשליך, לא יכוין אל נקודה ידועה, רק אל כל מקום שיפול שם יהיה.
והמורה, יכוין למטרה אל נקודה ידועה.
ואם כן בכל הגורלות לא יצדק לשון יריה, כי אי אפשר שיכוין אל מקום שיפול הגורל, כי נפילתו היא מקרית בלתי ידועה אל המפיל הגורלות. לבד פה (פסוק ו) נזכר לשון "ויריתי לכם גורל", כי באמת היה נודע ליהושע בקבלה חלק כל שבט ותחומו איך ואן יפול, שכן יעקב ומשה בברכתם ברכו את כל שבט לפי נחלת ארצו ... ואם כן היה באמת מורה לא משליך, רוצה לומר: שהגם שלפי ראות העין היה נראה שמגריל כמסתפק אן יפול הגורל, באמת היה מכוון ברוח קדשו שיפול הגורל למטרה אל התחום שהיה ידוע אצלו בקבלה. 
וזה כוונת הכתובים פה, יהושע גילה דבר זה לבני ישראל, אמר שיכינו שלשה אנשים מכל שבט, הם יקומו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם, רוצה לומר: ידעתי כי יופיע רוח הקודש במעשה השלוחים האלה עד שיתכוונו לכתוב כפי הנחלה המיועדת אצל ה'.
ולכן אמר: "והתחלקו אותה" - למראית העין ידמה שהם המחלקים אותה לשבעה חלקים, כי באמת תעשה החלוקה מעצמה ברצון ה'.

מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.