גלגולו של הארבה

הספר פותח בתיאור מכת ארבה קשה שפקדה את הארץ והשחיתה כליל את יבולה. הנביא קורא לעם להתאבל על האסון הנורא. תחילה הוא פונה אל הזקנים ויושבי הארץ (ב-ד), אחר כך אל השיכורים, הכוהנים, האיכרים והכורמים. בחלקו השני של הפרק (יג-כ) קורא הנביא שוב אל הכוהנים, ומבקש מהם להכריז על יום אבל ציבורי.

א. 'שִׁמְעוּ זאֹת הַזְּקֵנִים...הֶהָיְתָה זּאֹת, בִּימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבתֵֹיכֶם?' (ב)

יואל פותח בתיאור ייחודה ההיסטורי של מכת הארבה העומדת לבוא. במה מתבטא ייחודה של מכת הארבה? קראו את דבריו של י' פליקס:

תיאור הארבה בפי יואל הוא ריאליסטי ומדויק ויחד עם זה פיוטי. תיאורים דומים של הארבה מצינו אצל נביאי בית ראשון – נחום וחבקוק, אבל אין עוד נביא כיואל שכל נבואתו טבועה בחותם מכת הארבה שתוארה בצורה חיה ודרמטית. מכת הארבה, שעה שפקדה את הארץ, השאירה את האדם חסר אונים במלחמה נגדו. אמנם נלחמו בו וניסו להרחיקו על ידי הרעשה בכלים שונים, אך הרבה לא הועילו בכך. יואל מתאר את הפגיעה החמורה של הארבה בכל הגידולים, גפן, תאנה, זית, רימון, תמר, תפוח, חיטה ושעורה. מכת הארבה בימי יואל היתה מלווה בבצורת חמורה: "כי יבשו אפיקי מים, ואש אכלה נאות המדבר"

יואל הכיר את גלגולו של הארבה לכל שלביו, ואת סדר התפתחותו הוא מציין במונחים. להלן נעקוב אחרי שלבי גלגול אלה: הארבה הוא החרק הבוגר, המכניף, שגופו צהוב. לאחר הפריתה מטילה הנקבה צרור ביצים בתוך חור שהיא נוקבת בבטנה באדמה. מהן בוקעים זחלים זעירים, כמין נמלים, צבעם שחרחר והם חסרי כנפיים. זה ה'ילק'. שם הקשור כנראה ב'ילוק' – לקק. הילק מלחך את הנבטים והירק העדין. הוא גדל מהר ומכיוון שקרום עורו אינו גדל הוא משיל את עורו בכל שלב של גידולו. לאחר כל השלה, עורו מקבל גוון שונה, בשלב השני הוא מקבל צבע ורוד. בשלב זה הוא קרוי 'חסיל' כנראה מכיוון שהוא מחסל ומכלה את עשב השדה. בזמן זה הוא גדל מהר מאד ואוכל כמויות עצומות של ירק... החסיל משיל את עורו פעמיים ומגיע לגודל של החרק הבוגר. עתה הוא מצמיח כנפיים וכינויו כנראה 'גזם', באותה שעה נלחך כבר כל ירק השדה, הגזם נטפל לעצים ובלסתותיו החזקות הוא גוזם את קליפות העצים, כפי שמציין הנביא לגבי התאנה: 'חשפה והשליך, הלבינו שריגיה'.

ב. בפסוקים ה-יא מתוארות תגובות מגוונות של קבוצות שונות בעם לאסון הארבה – השיכורים ושותי היין (ה-ז), הכוהנים (ט) והאיכרים והכורמים (יא-יב). כיצד מגיבה כל קבוצה לאסון הארבה (עמדו על הקשר בין התגובה לאופי הקבוצה), ואיזה היבט של האסון מודגש בכל תגובה?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"