"כִּי כֹה אָמַר ה' לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ" (עמוס ה', ד)
תלמוד בבלי מסכת מכות דף כג עמוד ב
דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה...
בא דוד והעמידן על אחת עשרה, דכתיב (תהלים ט"ו): "מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו, נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר, כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם"...
בא ישעיהו והעמידן על שש, דכתיב (ישעיהו ל"ג, טו): "הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע"...
בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב (מיכה ו', ח): "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך"...
חזר ישעיהו והעמידן על שתים, שנאמר (ישעיהו נ"ו, א): "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה".
בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר (עמוס ה', ד): "כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו".
מתקיף לה [=מקשה] רב נחמן בר יצחק, אימא: דרשוני בכל התורה כולה!
אלא, בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר (חבקוק ב', ד): "וצדיק באמונתו יחיה".