"וַיִּתֶּן לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה' לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ" (שמואל א כ"א, ז)
ויתן לו הכהן קדש - לחם קדש כלומר לחמי תודה, כי לא היה שם לחם אחר אלא לחם הפנים המוסרים מלפני ה' ואותו אסור לזרים, לפיכך נתן לו לחמי תודה כי לא היה שם לחם חולין, כך פירש אדוני אבי זכרונו לברכה.
ורבותינו זכרונם לברכה פירשו כי לחם הפנים נתן לו ופירשו "והוא דרך חול" (שמואל א כ"א, ו) על לחם הפנים כי אחר הקטרת בזיכים היה כמו שאמר "המוסרים מלפני ה'" (שם, ז) ואין מעילה בלחם הפנים אחר הקטרת בזיכים.
רד"ק - ר' דוד בן יוסף קמחי, חי בדרום צרפת בין השנים 1160-1235. התפרסם כדקדקן על ידי ספרו "מכלול", הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים. כתב פירוש לתנ"ך לספרי בראשית, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, תהלים ודברי הימים. פירושו עוסק הרבה בענייני לשון, ניקוד, מסורה, ופירוש המילים. הוא עוסק גם בשאלת חיבור הספרים וזמנם של הנביאים, שאלות היסטוריות וגיאוגרפיות, ובויכוחים עם הפרשנות הנוצרית לכתוב.