האם ירד יצחק מנכסיו?

לאחר שעזב אברהם את מצרים העניק לו המלך פרעה ממון רב וכלשון הכתוב: "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב" (י"ג, ב). עושרו של אברהם ניכר גם בסיפורים נוספים כגון סיפור מערת המכפלה. אלא שהאבן עזרא (כ"ה, לד) טוען שיצחק ירד מנכסיו ובדיוק בגלל זה עשו מכר ליעקב את הבכורה.

טענה זו הוא מוכיח ממקומות נוספים, כגון ההבדל בין עבד אברהם שהלך לחרן עם נכסים רבים ובין יעקב שהגיע לשם בידיים ריקות, ולאחר מכן משיב למתנגדים פוטנציאלים לפירושו: "וכאילו לא ראו בימיהם עשיר גדול בנעוריו ובא לידי עוני בזקוניו... ועורי לב יחשבו כי העושר מעלה גדולה לצדיקים".

אלא שרמב"ן משיב בחריפות לפירוש זה של האבן עזרא לפיו "היה יצחק רע המזל מאבד נכסי אביו". לטענתו רבי אברהם "משתבש בכאן מאד" ו"אם יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים בענין העושר, אין זה באותם שנתברכו מפי הקדוש ברוך הוא, אבל היו האבות כלם כמלכים". לדעת רמב"ן, אף אם יש צדיקים היורדים מנכסיהם, מי שנתברך ישירות מה' כפי שארע לאבות, לא במהרה יאבד את נכסיו.

נחמה ליבוביץ ע"ה קשרה בין פירושו של האבן עזרא ובין הביוגרפיה האישית שלו: ראב"ע נאלץ לברוח לרומא בשנת 1140, חסר אמצעים, לאחר שערבים בזזו את רכוש היהודים בספרד.