נעמה, אחיה אסף ובני משפחתם גרו בכפר קטנטן בלב היער מול העיר שומרון. בתי הכפר היו סמוכים זה לזה, ולכל משפחה הייתה חלקת שדה קטנה ליד הבית. תושבי הכפר חיו חיים שקטים, שמעו לדברי ה' ועבדו אותו בנאמנות.
השנים האחרונות היו קשות מאוד לישראל: בתחילה מלך אשור לקח בשבי את הושע מלך ישראל; לאחר מכן, מלך אשור וצבאו צרו במשך שלוש שנים על שומרון, ולבסוף הוגלו תושבי השומרון לאשור.
"אחינו שבשומרון לא שמרו את דברי ה'", הסביר אבא בצער, "הם חטאו חטאים חמורים בין אדם לחברו ובין אדם לאלוקיו". "ה' שלח לבני ישראל נביאים שהפצירו בהם להיטיב את מעשיהם, אבל הם לא שמעו להם", הוסיפה אימא בעצב, "בכפר שלנו עובדים את ה' ומקיימים את מצוותיו, וכך, כאשר מלך אשור הגלה את בני ישראל היושבים בשומרון, הכפר שלנו ניצל". את הכפר שלהם האשורים לא ראו ולא הגלו.
"ארץ ישראל קדושה יותר מכל הארצות בעולם!" אמר אבא, "ארץ ישראל מוציאה מתוכה את כל מי שאינו מתנהג בצורה ראויה", הסביר, ולבסוף הוסיף בעצב: "חבל שאחינו מישראל לא הקשיבו לדברי הנביאים. הם הזהירו את כולנו שאם לא נשמור את דבר ה', ה' יגלה אותנו לארץ אחרת". עכשיו הוגלו בני ישראל, ובמקומם הביא מלך אשור גויים מבבל ומעיר ושמה כות, שיגורו בשומרון במקום בני ישראל.
"למה כשאחינו מבני ישראל חטאו לה' הם נפלטו מארץ ישראל, ואילו הכותים, שגם מעשיהם מקולקלים ורעים, לא גולים מארץ ישראל?" שאל אסף. "שאלה יפה שאלת, בני", ענה אבא והתכוון להמשיך בדבריו כשנעמה הצביעה חיוורת לכיוון העמק.
להקה ענקית של אריות התקדמה מהעמק אל מעלה ההר של העיר שומרון! "מעולם לא ראיתי כאן אריות!" אמר אבא בבהלה, "היכנסו מהר הביתה, ילדים! ומעכשיו ועד להודעה חדשה אסור לאף אחד לצאת מהבית, שמא תיפגעו!" אמר ומיהר להזהיר את כל השכנים. הכול נכנסו לבתיהם והגיפו היטב את החלונות והדלתות.
לכל אורך הימים הבאים נשמעו שאגות טרף נוראות ברחבי שומרון. רבים מהכותים המתגוררים בבתיהם של בני ישראל שהוגלו לאשור נטרפו. "ה' שלח את האריות להכות את הכותים שמעשיהם מקולקלים", אמרה אימא, "ואל הכפר שלנו לא התקרב אפילו אריה אחד!"
לאחר זמן מה נדמו קולות הטרף וההרג, ותושבי הכפר החלו יוצאים מבתיהם. "אבא, אפשר לצאת לשחק?" שאלו נעמה ואסף. "כן, חמודים", ענה אבא, "מנהיגי הכותים שיושבים בשומרון שלחו עדכון למלך אשור שהאריות הורגים בהם, כיוון שהם אינם יודעים איך ראוי להתנהג בארץ ישראל. מלך אשור ציווה על אחד מהכוהנים שהוא הגלה, לחזור ארצה וללמד את הכותים את דברי ה'. הכוהן חזר מאשור לישראל ולימד את הכותים חלק ממצוות התורה, והם שיפרו את מעשיהם". וכך עזבו האריות את הארץ, ולא פגעו עוד בתושבי השומרון.

הסיפור מתוך הדף השבועי להורים וילדים של תנועת מבראשית.
איירה: נעמה להב