האש והברד

"וה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר ה' בָּרָד עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד" (כג-כד)

רש"י מפרש על פי המדרש (ילקוט שמעוני שמות ט', כד, ועוד): "נס בתוך נס, האש והברד מעורבין, והברד מים הוא, ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם". ובכיוון זה הלכו פרשנים רבים.

אולם, ניתן לנסות להבין את האש המתלקחת בתוך הברד בצורה נוספת, טבעית. 
בכמה פסוקים נוספים במקרא מתוארת האש עם הברד:
"נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם" (תהלים ק"ה, לב).
"וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה' וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ: וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם" (תהלים י"ח, יד-טו)
"וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת... וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק" (יחזקאל א', יג).

מהתבוננות בפסוקים בספר תהלים פרק י"ח, שאינם עוסקים במכות מצרים אלא בסיוע השמימי לדוד במלחמותיו, ניתן להבין ש'גחלי אש' הם 'ברקים' (וכך משתמע מהפסוק ביחזקאל).
וכן שברקים המתלווים לסופת ברד הם דבר טבעי ומצוי.

ניתן להבין שהאש שהתלקחה 'בתוך' הברד היא ברקים אשר מתהלכים ('ותיהלך') מן השמים אל הארץ בינות ('בתוך') לכדורי הברד, וגרמו להתלקחות השדות וכילויים ('אש להבות בארצם'). וזה מסביר כמובן מהם אותם 'קולות' שבאו יחד עם הברד ('וה' נתן קולות וברד'), הלא הם הרעמים הבאים כתוצאה מהברקים.