ההורוסקופ לא קובע

כל הרואה את האנשים המעיינים ברצינות ושים לב במדורי ההורסקופ של העיתונים, תמה כיצד אנשים משכילים סבורים כי מעמד הכוכבים יכול לנבא את עתידם ולייעץ להם מה עליהם לעשות בשבועות הקרובים.

ומה אומר ירמיהו בנושא זה?

"כּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּויִם אַל תִּלְמָדוּ
וּמֵאתות הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּויִם מֵהֵמָּה" (ב)

מה מסתתר מאחורי אמונות אלה? מדוע כה גדול כוחן עד כדי כך שהם נמצאות גם היום, בין אנשים כה רבים, שאינם יודעים מה מקור אמונות אלה, ומה מידת האמת שבהן?

האמונה בכוחם של גרמי השמים לקבוע את גורלו של האדם היא חלק מתפיסת עולם כוללת, הרואה את האדם כחלק מן העולם כולו וככפוף לחוקיו. מי שמסתכל בעולם, ורואה בו סדר קבוע, מצפה כי סדר זה יחול גם על האדם. לא הגיוני שכל דבר נתון לחוקים קשוחים, ורק האדם עושה מה שבלבו. כל מערכת פיזית וביולוגית כפופה לחוקים, ואין לה כל יכולת להחליט החלטות. והאדם בן חורין? והתשובה שרווחת לשאלה היא זו: גם האדם אינו מחליט החלטות, גם גורלו של האדם נקבע על ידי חוקים חיצוניים. ומהם? בעולם העתיק היו אלה גרמי השמים הראשיים: השמש והירח. כאשר יש ליקוי חמה - זה סימן לכך שאלה שהלוח שלהם לפי החמה יסבלו. הלוח הנוצרי, לוח אומות העולם, הוא לפי חשבון השמש (זהו הלוח שאנו קוראים לו "לוח אזרחי"). בזמן שיש ליקוי ירח - יסבלו אלה שהלוח שלהם לפי הירח - ואלה הם היהודים.

מעט מעט התפתחה תורה מפורטת על השפעתם של גרמי השמים על גורלו של האדם ועל תכונותיו ואישיותו. השמים חולקו לשנים עשר "מזלות". כל מזל מבטא תכונה. רגע הולדת האדם ביחס לזריחת הכוכבים המתאימים קובעת את תכונותיו, וצרופים של מזלות קובעים את היכולת של בעלי מזלות שונים להתאים זה לזה.

אבל כל זה, הוא כמובן, הבל ורעות רוח. ירמיהו הנביא קבע עמדה ביחס לאמונות אלה: "כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו, ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה" (ב). ירמיהו אינו דן באמת של אמונות אלה. הוא רק מזהיר: "אל דרך הגויים אל תלמדו". הגויים פוחדים מאותות אלה. אבל לא אתם.

ומדוע? כאן מודגשת גדולתו של האדם, גדולתו של היהודי: היהודי האמיתי הוא זה שנוטל את גורלו בידיו. לא הכוכבים ולא המזלות ולא ההורוסקופ קובעים את מעשיו, אלא החלטתו שלו ואמונתו שלו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת