תנועות רבות פעלו לביטולה של העבדות. אך הרב קוק באגרתו מלמדנו כי יש הכרח טבעי במצב האנושי שיהיו עבדים בעולם, וראוי אם כן שלא למחוק חוק העבדות ממציאותו כי אם ליישרו על תכונתו הראויה.
יש הכרח טבעי במצב האנושי שיהיו מקצתם עבדים, והחק הטבעי יעשה את שלו, המלאכות הכבדות והבזויות נעשות על ידי עבדים, ואם לא יהיו עבדים על ידי החק יהיו עבדים על ידי מכריח עצמי מדאגת קיומם.
אמנם המצב החברותי והמוסרי נעוצים זה בזה על פי דעתו של אל דעות ברוך הוא. על כן האנשים הראויים להיות עבדים המה על פי תקונו של עולם אנשים כאלה שהרחבת חופשתם תביא רעה להם ורעה לעולם, בהיותם בטבעם נוטים לחיים שפלים שרק על ידי כח מעיק מבחוץ יתיישרו ויתרוממו.
על כן התגלות השפלות של חם היא פעלה שהיוצאים מגזעו יותר הם ראויים להיות עבדים משיהיו מושלים בעצמם, ועומק התכונה היא הארירה שאין ראוי לברוך להתדבק בו.
וכדי להעיד על עומק היושר, שהאנושיות צריכה להימצא בו, מצד השפעתה של תורה אסור או ראוי על כל פנים שלא למחוק חוק עבדות ממציאותו כי אם ליישרו על תכונתו הראויה.
אם כן, העבדות היא של כנען, היינו שבגזעו תתגבר אותה השפלות ודלדול הכוחות הרוחניים המביאים לידי עבדות. וכן היה באמת שמרבית העבדים היו תמיד מבני חם.
אבל כל מי שנעשה עבד על פי הכרח מצבו - לעולם יהיה עבד גם אם לא יהיה לו קונה, כי 'אכף עליו פיהו'.
ובתיקון דרכי המוסר הטוב היותר נאות לירודים שבבני אדם הוא להיות עבדים לאנשי מעלה. ויפה התפאר אליעזר 'עבד אברהם אנכי'.
(מתוך אגרות הראי"ה, ח"א, פט-צ)
הראי"ה קוק - הרב אברהם יצחק הכהן קוק נולד בגריבה אשר בלטביה בשנת ה"א תרכ"ה (1865) ונפטר בירושלים בשנת ה"א תרצ"ה (1935). כרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל היה הרב קוק דמות בעלת השפעה מרכזית בתולדות היישוב החדש שבארץ ישראל. אהבתו לחלוצים, אף לכופרים שבהם, ידועה ומפורסמת. עזבונו הספרותי והתורני הוא רחב ביותר - קבלה, פילוסופיה, הלכה, פירושים לגמרא, תשובות ופיוטים - בכתב יד ובדפוס.