מצוות זכרון מעשי ה' עמנו נועדה לא רק על מנת לפאר את שמו בעינינו ולחזק את אהבתנו אליו, אלא גם ללמד אותנו על כובד האחריות המוטלת על כתפינו להודיע את כוחו וגבורתו לעמים, ולקדש את שמו בעולם.
בכמה מקומות בתנ"ך נצטווינו לענות לשאלות ילדינו, לספר ולהסביר דברים שאנו עושים או שהם רואים: לדוגמא - שמות י"ג, יד; דברים ו', כ.
גם בפרקנו - בפסוק ו ובפסוק כא, מְצוּוִּים ישראל לענות לבניהם ולהזכיר את חציית הירדן.
אמנם, בדרך כלל הדגש בציווי מושם על סיפור המאורעות וידיעת העבר - שזכר מעשיו הגדולים של הקב"ה עימנו לא יסוף מזרענו. כך אסור שנשכח את יציאת מצרים, מעמד הר סיני או את חציית הירדן.
שלושת המעשים שעלינו לזכור מבטאים את ייחודנו כעם ה' ואת הנפלאות שעשה ה' למעננו - "הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱ-לֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ"? (דברים ד', לד)
עם זאת, בציווי של פסוק כא אצלנו, נדמה שהמטרה העיקרית בתשובה איננה בעצם ידיעת השואל, אלא במסר שהוא יפיק מהתשובה:
"וְהוֹדַעְתֶּם אֶת-בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה... לְמַעַן דַּעַת כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-יַד ה' כִּי חֲזָקָה הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם כׇּל הַיָּמִים" (כב-כד)
נראה שבסיפור הדברים כאן, ניתן דגש על עמי הארץ ועל החיוניות בכך שגם הם יכירו את ה' וגבורתו.
למרות שה' אוהב אותנו וכרת ברית עם אבותינו, אהבה זו טמונה ביכולתנו לעבוד את ה' ולקדש את שמו; על עמי העולם לדעת את ה' וכוחו, ואחריות זו מוטלת על כתפינו. כל נפלאות ה' עימנו כוונו למטרה הזאת - אין אלו מתנות חינם.
החובה עלינו לזכור את המטרה של נפלאות ה' - שעם ישראל ואחריהם כל העולם יכירוהו ויעבדוהו - תלמד אותנו את יראת העבד מרבו, את כובד האחריות המוטלת על כתפינו.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער