לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר (תה' מו א)
(ז) הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ.
(ח) אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ (תה' מט)
מדרש תהלים (בובר) מזמור מו ד"ה [א] למנצח
דבר אחד על עלמות שיר - שני עולמות ראינו, עולמות של צדיקים, ועולמות של רשעים, ראו עיניהם דינן של אותם הבוטחים על חילם ובעשרם, שנאמר "הבוטחים על חילם וברב עשרם יתהללו" (תהלים מט ז). אותה שעה מה הם יכולים לעשות אין עשרם עמד להם, וכן הוא אומר "גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם" (צפניה א יח), ואל יאמר אדם אבי כשר היה, הריני ניצול בשבילו, אחי צדיק היה הוא ימלטני. אין אברהם מציל לישמעאל, ולא יעקב מציל לעשו, וכתיב "אח לא פדה יפדה איש" (תהלים מט ח), מהו אח? הצדיק אומר על אותו היום שרואה בנו או אחיו נידון לגיהנם, אח כמה קשה אותו היום, ואין יכול לפדותו, לכך נאמר "אח לא פדה יפדה איש".
מדרש תהילים הוא מדרש אגדה לספר תהילים הדורש את מזמורי תהילים לפי סדרם חלק מהמדרש נערך ככל הנראה בארץ ישראל בין המאה השמינית למאה העשירית (על פרקים א-קיח) וחלק אחר שלו (פרקים קיט-קנ) נערך מאוחר יותר. ההבדל בין החלקים ניכר בכך שהדרשות בחלק שני קצרות יותר ושמות חכמים כמעט ולא נזכרים בו. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)