סיפור קין מלמד את האדם לקחת אחריות על חייו, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה מעשית.
האם קין ידע או לא ידע שהוא עומד ליטול חיים?
הרי מדובר ברצח הראשון בהיסטוריה...
לכן גם הלקח הראשון בהיסטוריה הוא בבחינת קריאת כיוון שהאנושות, הפלילית והנורמטיבית, נושאת אליה עיניים.
מה אם כן אומר הא-לוהים לקין, ברגע הקריטי שבין התחושה הקשה למעשה?
"לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, ואִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ" (ו-ז).
כאן, בפסוקים האלה, מקופלת אחת הבשורות האדירות ביותר של ספר הספרים.
אם האדם אכן ייטיב, הרי שימחל לו (על פי רש"י במסכת יומא נ"ב עמוד ב'),
ואם לא ייטיב, אמנם החטא רובץ וממתין בפתח ומעורר את תשוקתו של האדם. אלא שהוא ימשול בו.
כך או אחרת, בטוב או ברע, האדם יוכל לו לחטא.
קין נכשל.
הוא איננו שועה לבשורת הא-לוהים וקם והורג את אחיו הבל.
אולם הממשיך לקרוא בפרשייה עגומה זו, מבין שהרצח איננו סוף המעשה.
על קין נגזר להיות נע ונד. הוא איננו יכול לקיים את התפקיד שניתן לאדם הראשון בגן העדן, לעבוד את האדמה, גם אם בזיעת אפיו, ולהוציא ממנה יבול למחייתו.
והנה קין, בוחר בנקודה איומה זו של גירוש להביט בעיניים לגורל אליו נקלע ולמשול בו.
בניו של קין הופכים להיות מייסדי ערים, בעלי אוהל ומקנה, תופשי כינור ועוגב וחרשי נחושת וברזל.
הם אינם כלואים בקללה הנוראית שאיננה מאפשרת לעבוד את האדמה, אלא נחלצים ממנה בדרך יצירתית.
מן הבחינה הזאת, קין ובניו יישמו לבסוף את הקריאה המוסרית של הא-לוהים.
הם נוטלים את האיום הרובץ בפתח ויכולים לו.
זוהי הבשורה אודות האחריות הגדולה שיש בידי האדם,
שאיננו נעול בתוך סיפור מסגרת נתון מראש,
אלא מעצב את ייעודו במו ידיו.
באדיבות עמותת 'יסודות' - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, במכללה האקדמית הרצוג