כנגד תמונת המצב הארצית המצטיירת עם עלייתו של גוג למלחמה על ישראל וכנגד הדרך שבה היא מובנת לצופה השטחי שאינו יודע את חשבונות האלוקים, מגלה יחזקאל את הסיבות למלחמה; את המניעים האלוקיים להתרחשות ההיסטורית.
הנביא מתאר את עלייתו של גוג על ארץ ישראל. היסוד הבולט בדברי הנביא הוא הרגשת העוול שבמעשהו של גוג. הנביא כמו מעמיד זה מול זה את גוג, המכין חיל סוסים ופרשים לבושי צינה ומגן, תופסי חרבות; ומולם עם ישראל היושב לו בבטחה ואינו צופה כל התקפה נגדו.
ומה מטרתו של גוג? "לשלול שלל ולבוז בז; להשיב ידך על חרבות נושבות, ואל עם מאוסף מגויים...". לגוג מטרה אחת בלבד: לשלול שלל. אין הוא מונע מכוחן של אידיאולוגיות חברתיות; אין הוא רוצה לתקן את העולם ולחדש את פניו. אולי גוג העמיד פנים כי אידיאלים הם הדוחפים אותו לצאת למלחמה. אבל הנביא קורא לאידיאלים אלה בשמם: "לשלול שלל ולבוז בז". ונגד מי מכוונת מלחמתו של גוג? "להשיב ידך על חרבות נושבות" - נגד עם שזה עתה הצליח לבנות את ארצו מחורבותיה; "ואל עם מאוסף מגויים" - עם שזה עתה הצליח להתקבץ לארצו מכנפות הארץ.
הנביא מעמיד את שני הצדדים הלוחמים זה מול זה: גוג, ששאיפתו היחידה היא לשלול שלל; שתאוות הבצע היא היחידה המוליכה אותו למרחקים; ולעומתו: עם ישראל, המנסה לבנות את הריסותיו, המנסה לשקם את ארצו.
זוהי תמונת המצב הארצית. כך, אם מותר להתבטא, היו מתארים את המאורעות "אמצעי התקשורת" - לו היו מתארים מלחמה זו.
כנגד תמונת מצב זו והדרך שבה היא מובנת לצופה השטחי שאינו יודע את חשבונות האלוקים, מגלה יחזקאל את הסיבות למלחמה; את המניעים האלוקיים להתרחשות ההיסטורית:
"והביאותיך על ארצי, למען דעת הגויים אותי, בהקדשי בך לעיניהם, גוג!"
לפתע פתאום יש מטרה למסע המלחמה. גוג אמנם אינו יודע אותה; גם ישראל החרדים מפני גוג אינם יודעים אותה. הנביא יודע אותה; השולט בהיסטוריה של המין האנושי מתכנן אותה.
יש מטרה למסע המלחמה של גוג - לא המטרה שגוג שם לעצמו. גוג והעמים הבאים איתו אינם מבינים את ההיסטוריה ואינם מסוגלים לקרוא את מפת המלחמה האמיתית. מטרת המלחמה: להראות לעולם ומלואו כי יש משמעות להתרחשות ההיסטורית; כי יש תכלית גם למלחמות.
"והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים,
וידעו כי אני ה'".
נערך ע"י צוות אתר התנך,
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת.