הנביא מלמד כי הקב"ה השאיר גויים מסוימים על מנת לנסות את ישראל ולראות אם ישמרו את דרך ה' ומפרט מי הם הגויים הללו. אולם, בפועל ישראל נמכרים לצרה תחת עמים אחרים. מה פשר הדבר?
עם ישראל לא קיים את הצו האלוקי להוריש את יושבי הארץ כפי שציווה עליהם הקב"ה הן בספר דברים והן בספר יהושע. הם הותירו רבים מעמי כנען בקירבם, מה שגרם להתבוללות ועבודה זרה כפי שמסופר בפרקנו (פס' ו).
הקב"ה מחליט בעקבות כך לא להיות לימין ישראל ולא לסייע להם במלחמה כנגד אויביהם מבית זאת על מנת לנסות אותם ולראות אם ישמרו את דרך ה' כאשר שמרו אבותיהם.
המפרשים נחלקים בשאלה למי מתייחסות המילים "אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען" (א). האם מדובר על עם ישראל שלא ראו את ניסי ה' ויש ללמדם זאת מחדש או שמדובר על עמי כנען שטרם ראו את נפלאות ה' ויעזו להלחם בישראל.
כך או כך, הנביא מפרט מי הם אותם העממים, אולם למרבית הפלא עם ישראל לא נמסר בידיהם אלא דווקא בידי עמים חיצוניים כמלך ארם ומלך מואב עמון ועמלק. האם יש סיבה לכך?
דומה שניתן לומר שזהו בדיוק הניסיון לישראל. אם הצרות היו מגיעות ישירות מן העמים אליהם הם התחברו הרי שהיו נפרדים זמנית מהם רק מפני האינטרס הבטחוני בלא הבנה שורשית של חטאיהם. משום כך בוחר ה' למוסרם בידי עמים חיצוניים ובכך לנסותם ולראות אם יבינו שהם צריכים להתנתק גם מעמי כנען אף על פי שבשלב זה אין להם צרות פיזיות מהם אלא בעיקר ירידה רוחנית.
רק לאחר הניסיונות הראשונים שלא הובילו לשינוי שורשי מוסרם הקב"ה בידי העמים מבפנים.