הצופה האילם

עם תום נבואת ההקדשה יושב יחזקאל שבעה ימים בקרב אנשי הגולה – "וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר... וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם" (ג׳,טו). לאחר שבעה ימים נמסרת ליחזקאל נבואה חדשה העוסקת בתפקיד הנביא כצופה (טז-כא). נבואת הצופה בפרקנו מקבילה לנבואה בפרק ל"ג ושתיהן שייכות לסדרת נבואות העוסקות בתורת הגמול. בהמשך הפרק (כב-כז) מצווה יחזקאל לצאת מקרב הגולים אל הבקעה, שם נגלה אליו בשנית מראה כבוד ה׳, והוא מצטווה להסגר בביתו ולהאלם.

א. ׳בֶּן אָדָם, צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל׳ (יז) תפקידו של הנביא מדומה בפרק לתפקיד הצופה.

1) עיינו בשמ"ב י"ח,כד-כז, במל"ב ט׳,יז ובנבואה המקבילה ביחזקאל ל"ג,א-ו ועמדו על חשיבות תפקידו של הצופה בימי קדם.

2) על פי משל הצופה, מהי תכלית שליחת הנביא לעם? עמדו על המשותף ועל השונה בין תפקיד הנביא ושליחותו בנבואת ההקדשה (בייחוד ב׳,ד-ה) לתפקידו בפרק זה. שימו לב לאופיה הפרטני של שליחות הצופה וליכולתו של הנביא להשפיע על העם.

ב. ׳וַתָּבֹא בִי רוּחַ וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי וַיְדַבֵּר אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלַי בֹּא הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ׳ (כד)

1) בנבואה בבקעה יחזקאל מצטווה בשלושה ציוויים (כד-כו). עמדו על המכנה המשותף של שלושת הציוויים הללו.

2) מפרק כ"ד (כו-כז) ומפרק ל"ג (כא-כב) עולה שתקופת האלם של יחזקאל הסתיימה עם חורבן ירושלים. אך עניין זה מעורר קושי גדול, שכן מצאנו שיחזקאל מתנבא בתקופה זו. עיינו במפרשים הבאים ובדקו כיצד פותר כל אחד מהם את הקושי:

מצודת דוד: "ונאלמת - תהיה כאלם ולא תהיה למולם לאיש מוכיח שדרכו למחות ולהוכיח מלבו בעת יראה מי עושה הרע. כי בית מרי המה - לכן לא תוכיחם מלבך כי ימרו בך. ובדברי אותך - וכשאדבר אני בך לשלחך להתנבאות להם אז אפתח את פיך למהר לדבר צחות...ואמרת - כאשר אשלחך תאמר להם כה אמר ה׳ רוצה לומר לא מלבי אני אומר כי אם דבר ה׳ המה".

רד"ק: "צווהו להיות נסגר בתוך ביתו ולא יבא בתוכם, כדי שלא יוכיחם עד כלותו לדבר עמו כל הנבואות עד פסוק ׳ורוח נשאתני ותביאני כשדימה׳ (י"א,כד)".

ג) אפשרות נוספת היא לפרש את ציווי האלם באופן סמלי, כפתיחה למעשים הסמליים בפרק הבא. חשבו מהי משמעותה הסמלית של היאלמות זו.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"