הרבה פעמים אנו שומעים וחווים בארץ שלנו מלחמות. אבל יש מלחמות ויש מלחמות. ואם כבר מלחמה אז בפרק שלנו מסופר על המלחמה - מלחמת גוג ומגוג.

 

פרקנו מתמקד בעיקר בפתיחה ובתיאורו של "גוג" - "נשיא ראש משך ותבל" מנהיג ברית צבאית בין לאומית. על פי הנראה מפסוקי הפרק ומסדר הנבואות, מלחמת גוג ומגוג תתקיים לאחר שעם ישראל ישוב לארצו מהגלות - "באחרית השנים".
המלחמה המתוארת מתחילה בשאננות של גוג וצבאותיו - הוא מגיע עם צבא גדול של חיילים ממדינות רבות מצוידים בנשק החדשני והטוב ביותר של אותה התקופה. הוא בטוח כי הם רק יתפרצו להרי ישראל וכבר יקחו את שללם.
אך תוצאות המלחמה הופכות אותה למשמעותית בכל העולם - הרעש שיטיל ה' על צבא גוג ירעיד ויערער את יציבות העולם - בני האדם ("חרב איש באחיו תהיה"), בעלי החיים ("ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה"), ההרים "ונהרסו ההרים ונפלו" ועוד.
על ידי מלחמה זו, סוף סוף יכירו כולם "וידעו כי אני ה' " ותהיה מלכות ה' וגאולתו שלמה.

ניתן להתעסק בנבואה במשמעותה הטכנית, ובשאלה הגדולה האם זה יקרה, ומתי. אך ברצוני ללמוד ממנה כנבואה שנצרכה לדורות. התיאור מזכיר לנו מצד אחד שלא לזלזל בכוחם של אחרים (כמו גוג ומגוג שזלזל בעמ"י וקיבל בומרנג חזרה), ומצד שני להאמין בעצמנו - לא לפחד ולא להתקפל גם כשמסביב מתריעים על סכנות ומלחמות (מה שקורה כמעט כל הזמן) שכן ישועת ה' כהרף עין.
ובעיקר להכיר בכך שיש לנו אלוקים, ולזכור זאת בין אם העמים מכירים בזה או עדיין לא.

 

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנך, המהווה בית ללימוד תנך בידי הנוער