חורבן אדום

פרקנו מכיל נבואת פורענות וחורבן על אדום, והיא כרוכה בנבואה הבאה בפרק ל"ה החוזה את שיבת ישראל לארצם. ככל הנראה מכוונת גם הנבואה על אדום לתקופה שלאחר חורבן הבית, כיוון שאדום נטלה חלק משמעותי בחורבן ירושלים, יחד עם בבל [ראו למשל תהלים קל"ז,ז: ׳ זכור ה׳ לבני אדום את יום ירושלים, האומרים ערו ערו עד היסוד בה׳], ואחר כך ביקשה לרשת את ארץ ישראל.

נבואת הפורענות הקשה על אדום נחלקת לשניים. בחלקה הראשון [א-ח] מתוארת מלחמתו של ה׳ באדום והחרבתה. החלק השני מתאר את גורלה של אדום לאחר המלחמה [ט-יז]. תמונתה של אדום החרבה מתוארת בפרקנו מכמה היבטים.

א. ׳וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית...׳ [ט-י] עיינו בתיאור חורבן סדום בבראשית י"ט,כד-כח ועימדו על הדמיון בין התיאורים. מדוע מדמה הנביא את חורבן אדום לחורבן סדום? ראו גם דברים כ"ט,כא-כב.

ב. 1) פסוקים יא-טו מתארים התרחשות שוקקת חיים באדום. כיצד משתלבת התרחשות זו עם תיאור החורבן שנזכר קודם לכן? התייחסו גם לניגוד בין פסוק יז לפסוקים י-יא.

2) גם בחלקו הראשון של הפרק מופיעים בעלי חיים [ו-ז]. מהו ההבדל המרכזי בין סוגי בעלי החיים, ומה מייצג כל סוג?

ג. ׳דִּרְשׁוּ מֵעַל-סֵפֶר ה׳ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ׳ מפרש רד"ק:

"אומר כנגד [כלפי] מי שיראה [את חורבן אדום] - ׳דרשו מעל ספר ה׳ ׳, והוא הספר הזה, וקיראו החיות והעופות הנזכרות בזאת הפרשה, כי כן תיראו אותם כולם בחורבנה כשתהיינה שוכנות בעיר הזאת לא תחסר אחת מהן... ואדוני אבי פירש ׳ספר ה׳ ׳ – זה ספר תורת משה רבינו. דירשו כל חיות ועופות הכתובות בפרשת ׳ויהי ביום השמיני׳ [ויקרא י"א,יד-יח], אחת מהן לא נעדרה".

כיצד מתפרש ספר ה׳ לפי דעת הרד"ק ואביו [רבי יוסף קמחי]? לפי פירוש אבי הרד"ק, מהו ההבדל הנוסף שבין בעלי החיים בחלק הראשון של פרקנו לאלה שבחלק השני? 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"