חנניה - נביא אמת שטעה

"... אָמַר אֵלַי חנניה בן עזור, הנביא אשר מגבעון..." (א), "ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא לעיני הכֹהנים, ולעיני כל העם העֹמדים בבית ה'" (ה), "ויקח חנניה הנביא את המוֹטָה מעל צַוָאר ירמיה הנביא, וַיִשְבְּרֵהוּ" (י), "חנניה הנביא... ירמיה הנביא..." (יב);

בילדותי חשבתי לתומי, שנביאי שקר היו מתהלכים עם איזו כתובת קעקע על המצח, וכל אחד ראה והבין שנביאי שקר הם – והנה הכתוב מציג את חנניה כנביא שקול לירמיה, וקשה היה מאד להכריע באותו רגע, מיהו נביא האמת.

ירמיהו לא ענה מיד בתחילת העימות שחנניה משקר, אלא אמר: "(הלוואי) אָמֵן! כֵּן יַעֲשֶׂה ה'! (הלוואי) יָקֵם ה' את דבריך" (ו). כיוון, שה' לא התגלה אליו באותו הרגע, ירמיה הלך לדרכו אחרי שבירת העוֹל שהיה על צווארו (יא), מבלי להשיב. תשובתו על מבחן האמת, הצפוי דווקא למי שניבא ישועה ושלום (ט), נשמעת כשיעור בפילוסופיה של הנבואה, בעוד חנניה שבר את העוֹל מעל ירמיהו (י-יא) והִדגים במלוא העוצמה את שבירת העוֹל הבבלי, 'בקרוב ממש'.

אכן, חז"ל למדו מלשון הכתוב, ש"חנניה הנביא" היה נביא אמת שטעה בדברי ירמיהו! (סנהדרין פט עמ' א); באמת, העימות לא היה על שבירת העול של בבל, כי ירמיהו עצמו – באותה שנה (שנת 4 לצדקיהו), שלח את מגילת הנבואות על נפילת בבל – לבבל, והורה לקשור אותה לאבן, ולהשליך אותה לנהר פרת, בקריאה: "ככה תִשקַע בבל..." (נ"א, נט-סד);

העימות היה רק על השאלה מתי זה יקרה – בעוד שנתַיִם וירושלִַם תינצל, או (לאסוננו) רק לסוף 70 שנה. תארו לכם 'נביא', שהיה עומד בערב שנת ה'ת"ש (1939), ואומר, שהנאצים יובסו בתוך שנתיים.

באדיבות אתר 929