טקטיקה או סמל?

"וַיַּחַץ אֶת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּתֵּן שׁוֹפָרוֹת בְּיַד כֻּלָּם וְכַדִּים רֵקִים וְלַפִּדִים בְּתוֹךְ הַכַּדִּים" (שופטים ז', טז)

מלבי"ם:

סיפר מתחבולותיו... :

א] שחצה אותם לג' ראשים, לבא מג' רוחות.
ב] שנתן שופרות ביד כלם, להבהילם בתרועת מלחמה.
ג] לפידים, להבהילם בעמוד אש ועשן.
ד] כדים ריקים, שיתראו הלפידים פתאום ושישמעו קול בהתפוצץ הכדים.

אלשיך:

ואפשר כי עשה כן לזכור זכות התורה וזכות אבות.

והוא, כי במתן תורה היו שלשה דברים:
קולות ולפידים ושופר
כמה דאת אמרת (שמות כ', יד)
"וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן",
כך עשה הוא קולות של שיבור הכדים, ולפידים ושופרות, וההר עשן מהלפידים.
ואז "וירא העם וינועו" (שם) - נגד אויביהם.

וגם זכות אבות:
ביד ימינם הוא אברהם, כי השופרות תוקעים ולא מריעים שהוא זכות אברהם,
ולפידי אש זכר ליצחק ביד שמאלם,
והקול קול יעקב בשבירת הכדים,
שגם בהם רמז ליעקב שנשאר יעקב לבדו (בראשית ל"ב, כד),
ואמרו ז"ל (ראה דעת זקנים שם) אל תקרי "לבדו" אלא 'לכדו',
וזכר לדבר שגם פה בזכותו יצילם ה', כאשר אז הציל את יעקב מן שרו של עשו...