כיצד יתכן שהקב"ה יודע את כל העתיד לבוא כמאמר הנביא בפרקנו: "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ..." (י)? תשובה לכך ניתן למצוא בדבריו של רבי סעדיה גאון.
איך יעלה בלב שהוא יודע כל מה שהיה וכל מה שיהיה, ושידיעתם אצלו שוה?
ואבאר שהברואים אינם יודעים מה שעתיד, מפני שידיעתם אינם כי אם מדרך החושים, ומה שלא יצא אל שמעם ואל ראותם ושאר חושיהם לא יעמדו עליו.
אבל הבורא אשר אין דרך ידיעתו בסבה, אך היא מפני שעצמו מדע, והחולף והעתיד אצלו יחד בשוה, ידעם בלא סבה, וכאשר אמר (ישעיה מ"ו, י): "מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה".
וכאשר יגיע האדם אל ידיעת הענין הזה הדק, בדרך ההגדה וראות האותות והמופתים, תאמינהו נפשו ותמזג ברוחו וישוב נמצא בחדריה, וכל אשר תעמוד בהיכלה תמצאנה.
(מתוך ספר האמונות והדעות מאמר ב ד"ה ואחר כן)
רס"ג - רב סעדיה בן יוסף גאון. נולד במצרים בשנת ד"א תרמ"ב (882). מגיל צעיר בלט בידיעותיו בהלכה, במקרא, בדקדוק ובאסטרונומיה, וחיבר ספרים בנושאים אלו. הוא מונה לראש ישיבת סורא למרות שלא היה בן המקום, וביסס מחדש את הישיבה כמרכז הרוחני וההלכתי העליון לכל יהודי העולם. ספרו 'האמונות והדעות' הוא החיבור הפילוסופי-מחשבתי השיטתי הראשון שהגיע לידינו מחכמי ישראל. הספר מבוסס על התנ"ך ועל דברי חז"ל, אך מוכיח את האמונה בהוכחות שכליות.