הפסוק "יודע צדיק נפש בהמתו" (י) מתפרש במדרש כמשל לאדם המכיר את רעהו לפני ולפנים. ר' עקיבא ידע את נפשה של רחל, והכיר בערכה. וגם רחל ידעה את נפשו של ר' עקיבא, וגידלה אותו.
הפתגם "יודע צדיק נפש בהמתו" (י) מושם בפיה של רחל, אשת רבי עקיבא, כלפי בעלה רבי עקיבא החוזר הביתה עם עשרים וארבעה אלף תלמידים, אחרי עשרים וארבע שנות העדרות מן הבית (נדרים נ, ע"א). רחל אומרת פתגם זה לשכנותיה כשהן דואגות שתיראה נאה ומכובדת במפגש עם בעלה אחרי שנים של עוני ודלות, ועל כן מייעצות לה להשאיל לעצמה בגדים נאים.
בפשטות נראה שכוונת רחל הייתה, שבעלה רבי עקיבא הוא צדיק, שיודע את נפשה. היא משוכנעת שהוא לא יראה את עליבותה החיצונית, אלא את נפשה היפה כפי שהכיר בראשית אהבתם לפני היפרדם. והוא ימשיך לאהוב אותה גם כעת שאינה צעירה עוד ומרופטת מעוני.
אולם, ניתן לראות את המשפט "יודע צדיק נפש בהמתו" גם מזווית הפוכה:
ר' עקיבא היה פרוייקט אישי עצום, מאתגר ורב הקרבה של רחל, המתוארת בסיפור התלמודי כאישה בעלת טביעת עין חדה, שעמדה על סגולותיו הרוחניות והמנטליות של בחור עני, חשוך השכלה, רועה צאן, ללא שום יחוס משפחתי. היא יוזמת את נישואיהם ומתנה זאת מיד באזני עקיבא בכך שילך ללמוד תורה. היא גם דוחפת אותו ללכת וללמוד ולקיים את הבטחתו. אביה מאיים לנדות אותה מרכושו הרב ולהחרימה אם תנשא לרועה הצאן העלוב הזה. רחל "מצפצפת" ונישאת לעקיבא. באותה תקופה היכולת להיות נכונה לחרם של משפחה ושל חברה, העידה על דבקות עליונה במטרה, ואופי חזק כברזל.
אישה כזו, שגילתה כוחות נפש מופלאים לעמוד מול סבל והשפלה למען הגשמת הפרויקט שהיא יזמה, פירושו בעיני, שהיא "בראה" את רבי עקיבא. עכשיו, אחרי ש"הפרוייקט" שלה הצליח, היא בוודאי יכולה להרשות לעצמה להמשיך ולהצטנע עד כדי נישוק כפות רגליו. כי הסיפוק שלה עצום. היא יודעת כצדקת את נפש בעלה - הוא יאמר את המשפט שמגיע לה שיאמר - "שלי ושלכם שלה הוא". אין זו אמירה סתם. אלא הכרה בגדולתה של רחל, אשר ידעה את נפשו של עקיבא, וגידלה אותה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת