במהלך מזמור פ"ו דוד מבקש שה' יענה לתפילתו, יצילו מאויביו ויסלח לו. אך בפסוקים ח-י יש תפנית, ודוד עוסק לפתע בדאגה לתיקון העולם כולו. מה פשר העניין? נראה לומר שאצל דוד הבקשה על גורלו האישי אינה נובעת ממניעים אישיים אלא מהמגמה האוניברסלית של קידוש שם ה' בעולם כולו.