מה היחס בין הציווי בספר דברים (כ"ז) על הקמת האבנים, לבין מעשיו של יהושע? אם נדייק נזהה שבספר דברים מדובר בשני ציוויים שונים שקוימו על ידי יהושע במלואם.
בסופו של פרקנו מתואר מעמד ציבורי בהר עיבל, שבבירור מתיחס לציווי מן התורה שנאמר בפרק כ"ז בספר דברים:
(ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.
(ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱ-לֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ לָךְ.
(ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד.
(ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱ-לֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.
(ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱ-לֹהֶיךָ.
(ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ.
(ח) וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב.
מקריאה פשוטה בספר דברים עולה כי ישנם שני דברים שונים שמְצוּוִּים ישראל לבנות בכניסתם לארץ: אבנים שעליהן ייכתבו את דברי התורה (פס' ב-ג) ומזבח שעליו יקריבו קרבנות (פס' ה-ז)
אך בשונה לכאורה מהציווי בדברים, יהושע מקיים את שני הציוויים על אותן אבנים - "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל... וַיִּכְתָּב-שָׁם עַל-הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה" (יהושע ח', ל-לב).
כדי לגשר על הפער, נפנה לקריאה מעמיקה יותר בפסוקי ספר דברים, שם ניתן לשים לב לכפילות בציווי: פעמיים, בפסוק ב ובפסוק ד, נצטוונו על לקיחת אבנים וסיודן בשיד; ופעמיים, בפסוק ג ובפסוק ח, נצטוונו לכתוב עליהן את דברי התורה.
ניתן להסביר שמדובר כאן בשני מבנים שונים שצריך לבנות - אחד שציוויו בפסוקים ב-ג, עליו מודגש כי יש להקימו "בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן" (ב); ושני שציוויו בפסוקים ד-ח, שנועד להיבנות מאוחר יותר, דוקא בהר עיבל.
יהושע אכן עקב אחר ציווי משה במדויק, והקים את שני המבנים שעליהם תיכתב התורה.
הראשון הוקם בפרק ד', לאחר המעבר של העם את הירדן, שם הוקמו 12 אבנים מתוך הירדן במטרה להזכיר את נפלאות הקב"ה עם ישראל במעבר הירדן - כשזכרון זה מהווה במהותו חלק מדברי התורה.
את השני מקים יהושע בפרקנו, והוא משמש על פי הציווי גם כמזבח לקרבנות, ועליו התורה כולה נכתבת. על מזבח זה לא כתובים רק "אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה" (ג), כפי שהעם מצווה בחלק הראשון, אלא ממש "בַּאֵר הֵיטֵב" (ח) – את הפסוקים המדויקים בתורה, כמו שכתוב בציווי השני.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער