פרקנו מתאר את הגאולה באופן שמזכיר את ימי הנדודים במדבר בהם זכה עם ישראל להשגחה אלוקית קרובה. כך מתעצם הפער בין מצבו הירוד של העם לבין האידיאל הרוחני אליו יש ביכולתו להגיע.
ניסי הגאולה העתידית המתוארים בפרקנו מזכירים את הניסים שעשה ה' לעם ישראל במדבר:
"וּבָרָא ה' עַל כָּל־מְכוֹן הַר־צִיּוֹן וְעַל־מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה" (ה) - תיאורי הענן והאש מזכירים את עמוד הענן ועמוד האש שליוו את ישראל במדבר, ואת הענן הכבד והאש הגדולה שנגלו על הר סיני.
גם הפסוק הבא - "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר" (ו) מזכיר את הסוכות בהם הושיב ה' את ישראל בצאתם ממצרים. בין אם היו אלה סוכות ממש ובין אם מדובר על ענני הכבוד, התיאור דומה לסוכה המתוארת בפרקנו - סוכה המשמשת להגנה מגשם ומשמש כפי שבמדבר הגן ה' על ישראל מפגעי הטבע בעזרת הסכות וענני כבוד.
ההקבלה של הגאולה העתידית לניסי המדבר מראה כי השראת השכינה והקשר בין עם ישראל לה' יכולים להיות בעתיד ממש כפי שהיו בימי המדבר - נבואה ישירה, ניסים והגנה אלוקית.
הקבלה זו בדברי הנביא מדגישה את הפער העצום בין המצב האידיאלי לבין המצב הנוכחי, כפי שתואר בפרק הקודם. באופן זה מומחש עד כמה נורא המצב בהווה ומה גדול הפער מהרמה הרוחנית של ימות הגאולה, המקבילה לזו של ימי המדבר.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער