"... וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל-כָּל-בְּרָכָה וּתְהִלָּה: אַתָּה-הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם- שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל-צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל-אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת-כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה-הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם" (נחמיה ט', ה-ז)
שם כבודו, שעל ידו הוא נודע לבריותיו,
הוא נודע על ידי ג' דברים:
א] על ידי הבריאה, ועל זה אמר: "אתה עשית את השמים" וכו', רוצה לומר שבראת בין את העליונים בין את התחתונים,
ב] על ידי קיום הבריאה וההנהגה המתמדת, שעל זה אמר: "ואתה מחיה את כולם", שאינך דומה כפועל אחר, שאחר שעשה את הדבר הוא מתקיים בעצמו, כי כל הבריאה אין לה קיום וחיות רק על ידך שאתה הנפש המחיה את כל המציאות, והגם שנראה שההנהגה היא על ידי צבא השמים וסדרי המערכת, הנה "צבא השמים לך משתחוים", כי אתה הוא המנהיג אותם ונותן להם כח ומושל על כולם.
ג] ניכר שם כבודך על ידי ההנהגה ההשגחיית הנסיית, שהיא לא תתנהג כפי סדרי המערכת, רק לפי מעשה הקדושים אשר בארץ יחידי סגולה שעליהם תחול ההשגחה המופלאת הלזו לשדד את הטבע ולנוסס נס ליראיו, וההשגחה הזאת הוחל באברהם, ועל זה אמר: "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם", שבו בחר ה' שיהיה מרכבה להנהגה הפלאיית, "והוצאתו מאור כשדים", שאז החילות לבטל הטבע בעבורו וניצול מכבשן האש, ואחרי זה "שמת שמו אברהם", לאות כי יהיה אב המון גוים ושגם בניו יהיו סגולה וראוים אל הענין האלהי ושתשרה עליהם שכינת ה':
מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.