השכרות של העם ומנהיגיו מונעת מהם מלהקשיב לדברי הנביא. ישעיהו אומר לעם שעליהם להבין שכמו ששינוי מחוקי החקלאות יביא בהכרח לאסון כלכלי, כך התנהגותם הנלוזה ואי רצונם לשמוע אל הנביא ולשנות את דרכיהם יביאו עליהם אסון כבד. זו החוקיות הא-לוהית.

 

תופעת השכרות מיין שפקדה בין היתר את ראשי העם ומנהיגיו, הייתה נפוצה הן בממלכת אפרים (=ישראל) והן בממלכת יהודה. כמה מנביאי ישראל מדברים עליה בהרחבה. תופעה זו, מלבד זאת שהייתה בסיס לשחיתות שפשתה בממלכות אלו, בעיקר בממלכת ישראל, גרמה למובילי המדיניות לעיוות של יכולת החשיבה ולהדיפת כל תוכחה ומוסר של נביאי האמת.

מטרתם של הנביאים הייתה לשפר את הרמה המוסרית בחיי היום-יום בכל רבדי החברה, ובעיקר בחוגי השלטון והשררה, ביחד עם הניסיון לעקור את עבודת האלילים, שהרחיקה את עם ישראל מהקב"ה והוסיפה שחיתות מנוונת בעצם חוקיה ודרכי עבודתה.

לא זו בלבד שהאוזניים היו אטומות משמוע על העונש שיוטל על המנהיגים והמונהגים, אלא שהם אחזו בנשק הלגלוג והביזוי של דברי הנביא. ביזוי ולגלוג יכולים להוות נשק רב-עוצמה במאבק אידאי. הלגלוג הוא נשקו של חסר היכולת להתמודד עניינית עם הטענות המועלות נגדו. מטרתו האמתית של המלגלג היא לעשות דלגיטימציה לדבריו של הצד שכנגד, כדי להתחמק מהצורך לענות על הבעיות המוצבות בפניו. 

לישעיהו יש מסר בעל תוכן ומשמעות רבה וכבדה. לעם ומנהיגיו אין תשובות של מהות ואמת היכולות להתמודד עם דבריו החדים של הנביא. לכך יש להוסיף את היות העם ומנהיגיו במצב של שכרות תמידית, פיזית ורוחנית (=שכרות ולא מיין), המביאות אותם לביטול היכולת לחשוב ולהתמודד נכוחה מול המתרחש במציאות האמתית, ולא זו ההזויה בעיניהם, עיני שכורים. יתרה מזו, מי שלא פועל כראוי אל מול האתגרים המוצבים בפניו, עונשו יבוא. מכיוון שמדובר כאן בשגיאות של המנהיגים, הרי שעונשם יגרור אחריו עונש גם לעם כולו ולכן חטאם יהיה כפול.

כדי להמחיש את האמור לעיל מביא הנביא שתי דוגמאות מעבודת החקלאות (כד-כח), שהייתה מוכרת כל-כך גם לאנשי הערים. הדוגמאות לקוחות הן מהשלב של הכנת השדה לזריעה, והן מהשלב של הכנת המוצר החקלאי למוצר הסופי שאותו יהיה ניתן לשווק לצרכן. כדי להצליח בכל שלב יש לעבוד לפי חוקים קבועים וברורים שאותם קבע הבורא - "גם זאת מעם ה' צבאות יצאה, הפליא עצה הגדיל תושיה" (כט). על החקלאי ללמוד אותם וליישמם. אם יפעל בניגוד להם מסיבה כל שהיא, עלולה העבודה של שנה שלמה לרדת לטמיון, והעונש יבוא מיד בעקבות חוסר האחריות המשווע של החקלאי. הוא עלול לשקוע בחובות ולגרור את משפחתו לשנה של מחסור, מצוקה ואי וודאות כלכלית, על כל משמעויותיה. החקלאי הזה לא יוכל לתלות את הקולר בצווארו של מאן דהו, אלא רק בשלו עצמו.

כך מנסה ישעיהו לחדור אל מבעד לערפל ומסך השכרות המחשבתית של העם ומנהיגיו. גם נשק הלגלוג של מנהיגי העם וחבר נביאי השקר על גווניהם השונים, אינו יכול להועיל כאן. קשה מאוד ללגלג על אמת כה פשוטה, שגם עולי ימים יכולים להבין את עומק משמעותה. עליהם להבין כי דרך התנהלותם הנלוזה ואי רצונם לשמוע אל הנביא ולשנות את דרכיהם, יביאו עליהם אסון כבד. זו החוקיות הא-לוהית הטמונה בדרך של שָׂכָר ועונש ולא ניתן להתחמק ממנה, ממש כפי שהשינוי מחוקי החקלאות מביא בהכרח לאסון כלכלי. אבל, לצערנו הדרך הייתה והינה ארוכה. האמת מחלחלת רק לאחר שכבר מאוחר מדי.

באדיבות אתר 929