"הכרת תכרת הנפש ההיא עוונה בה" (לא) - האדם העושה מעשה חמור כורת את עצמו מההוויה הציבורית, מתנתק מהחברה, ובכך גוזר את גורלו לאבדון. בכל זאת, יש אפשרות לתיקון: כאשר האדם חוזר בתשובה, הוא חוזר להיות מחובר לחברה, וכבר איננו "כרות". לאומה בכללותה אין כרת. לאומה יש תמיד שייכות אל הקודש.