להרוות את הצמא

"כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ" (ישעיהו מ"ד, ג)

כי אצק - כי כמו שאני יוצק מים על מקום צמא כן "אצק רוחי על זרעך", וכן אמר יואל: "אשפוך [את] רוחי על כל בשר" (יואל ג', א) וכל בשר אינו רוצה לומר אלא ישראל לבד כמו שאמר: "ונבאו בניכם ובנותיכם" (שם), וכן אצק עליהם ברכתי.

ובאמרו "על זרעך" ו"על צאצאיך" כי הנביא היה מתנבא כנגד דורו והיה מבטיח הישועה על בניהם שתבא הגאולה בימיהם. 

והמשיל דבר המים לשני ענינים - לרוחי וברכתי. 

האחד לענין הנפש שישראל צמאים בגלות לדבר הנבואה שפסקה זה כמה שנים וכן אמר: "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'" (עמוס ח', יא) והבטיח לרוות הצמא כמו שהמים מרווים המקום הצמא והיבש ואמר "אצק רוחי על זרעך" 

ולענין הגוף שישראל צמאים בגלות לישועה ולכל הטוב שהבטיחם האל בשובם לארצם ועל זה אמר "וברכתי על צאצאיך".

רד"ק - ר' דוד בן יוסף קמחי, חי בדרום צרפת בין השנים 1160-1235. התפרסם כדקדקן על ידי ספרו "מכלול", הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים. כתב פירוש לתנ"ך לספרי בראשית, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, תהלים ודברי הימים. פירושו עוסק הרבה בענייני לשון, ניקוד, מסורה, ופירוש המילים. הוא עוסק גם בשאלת חיבור הספרים וזמנם של הנביאים, שאלות היסטוריות וגיאוגרפיות, ובויכוחים עם הפרשנות הנוצרית לכתוב.