חז"ל למדו מסיפור לוט ובנותיו על מידת הזריזות ומידת הצניעות. אך כיצד ניתן ללמוד מסרים חיוביים מסיפור לוט ובנותיו, סיפור שמתחילתו ועד סופו בחטא ובגילוי עריות?!
מעשה בנות לוט והמחשבה שעמדה מאחריו מעוררים תהיות. רש"י מפרש כי בנות לוט "סבורות היו שכל העולם נחרב כמו בדור המבול", ועל כן ראו לחיות זרע מאביהן; רמב"ן מוסיף כי בנות לוט ראו במעשה זה שליחות של ממש: "נעשה אנחנו המעשה הראוי לנו... ולא לחינם הצילנו ה'"; ואף חז"ל (נזיר דף כג עמוד א) עמדו על כך שבנות לוט "נתכוונו לשם מצווה" וקראו עליהן את המקרא "וצדִקים ילכו בם" (הושע י"ד, י). אולם עם כל זה מדגיש רמב"ן (שאף מוסיף כי בנות לוט צנועות היו, ראה פירושו לפסוק לב) "שהיה הדבר מכוער מאוד בעיני הדורות ההם ולא נעשה כן מעולם".
אף על פי כן למדו חז"ל (בבא קמא דף לח עמוד ב) ממעשה זה שני יסודות חשובים: מידת הזריזות ומידת הצניעות.
הלומד סוגיה זו עומד משתאה: כיצד הצליחו חז"ל ללמוד ממעשה שהוא, בלשון המעטה, לא-קונבנציונלי, דווקא על מידות הזריזות והצניעות?!
דומה שבדיוק את הנקודה הזו באו דרשות אלו להדגיש. גם ביחס למהלך שלילי ו"מכוער מאוד", אין הקב"ה דן את האדם רק על אופיו של המעשה בכללותו אלא בוחן בפירוט את כל מרכיביו "ואינו מקפח שכר כל ברייה". גם ביחס למהלך שהוא בכללותו שלילי - מעמיק ה' יתברך, בוחן כליות ולב, ומוציא אור מחושך.
אף אנו צריכים ללכת בדרכי ה' ולא להסתפק בהתרשמות כללית, הן בבואנו לדון אחרים והן בבקרנו את עצמנו. גם מי שהתנהגותו הכללית שלילית, ייתכן שיש בין מעשיו גם מעשים חיוביים שראוי ללמוד מהם, ומאידך, גם בקרב מערכת הפועלת באופן כללי בצורה חיובית ולשם שמים יש לוודא כי גם הפרטים הקטנים ייעשו בצורה נאותה.
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון