להתרחק מעבודה זרה

מה פשרם של האיסורים שהטיל יהונדב בן רכב על צאצאיו לדורות עולם?

בימי הבית הראשון, בעת שעבודה זרה נפוצה בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט, נגררו רבים אחריה מפני שאדם התלוי בגשמים ובאיתני הטבע האחרים, נוטה בסופו של דבר לעבוד אותם ולהאלילם. תופעות אלו מצויות היו הרבה בעם ישראל בתקופת המקרא, ועבודת הבעל ביטאה זאת באופן מוחשי ביותר. הניתוק מהקרקע, אם כן, הוא גם ניתוק מעבודה זרה בכלל. פעמים רבות במקרא מתוארת הטהרה מחטאי עבודה זרה כהליכה למדבר, למקום צייה וצלמוות. כך ניבא ירמיהו "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולֹתיך לכתֵך אחרַי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה ב', ב) וכן הושע "לכן הנה אנכי מפַתיה והולכתיה המדבר" ורק לאחר מכן "ונתתי לה את כרמיה משם" (הושע ב', טז-יז). שתיית יין מותרת רק אחרי תקופת טיהור במדבר .

אופיים של כל התיאורים האלה חד הוא: ניתוק והימנעות מעבודה זרה, ומעבודת הבעל בפרט.  

התהליך הזה של משפחת הרכבים מתחיל במעשהו של יהונדב בן רכב עצמו, בהוציאו לפועל את תכניתו של יהוא להשמדת בית אחאב אשר עבדו את הבעל (מלכים ב י'). הוא ממשיך בכל דורותיה של משפחה זו, בהקפדה על מצוות אבי המשפחה, המונעות מבני המשפחה את הסתאבותם הדתית. ולפי דברי המדרשים, שורשו של התהליך בעצם מקורהּ של המשפחה  - משבט הקיני, צאצאי יתרו. גם יתרו פרש מכהונת עבודה זרה, כדי להידבק בעבודת ה', יחד עם זרעו של אברהם.

עיון בעומק הדברים מצביע על אפשרות שהקֶשר של ירמיהו לפרשת הרכבים אינו רק בהיותו הנביא הניבא על כך, ומוכיח את העם על העבודה הזרה, אלא ייתכן שיש פה גם קשר אישי. על כך תוכלו לקרוא במאמר המלא.

עוד על האיסורים כדרך להתרחק מעבודה זרה ניתן לשמוע בשיעורה של ד"ר טובה גנזל

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך כתב העת 'מגדים' בהוצאת תבונות