לחזור ולהוכיח - אפילו מאה פעמים

הנאום ההיסטורי של משה רבינו הפותח את ספר דברים נמשך על פני אחד עשר פרקים. נאום המצוות מתחיל באמת רק בפרק י"ב כפי שכתוב בפתיחתו "אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון" (י"ב, א).

אמנם, כותרת מעין זו מוזכרת גם בתחילת פרק ד' "ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים" (ד', א), אולם מהר מאוד חוזר משה לספר את מה שארע בעבר "ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים..." (שם, ה) החל מחזרה על עשרת הדברות, דרך חטא העגל וכלה בשאר חטאי המדבר (כמתואר בפרקנו, פס' ג-ו). רק בפרק י"ב ממשיך משה את מה שהתכוון לעשות בתחילה - להשלים את כל המצוות שקיבל בסיני וטרם מסר להם כי הן יותר שייכות לכניסה לארץ.

מי שיעקוב אחרי דברי משה במהלך פרקים אלו יגלה כי משה חוזר מספר רב מאוד של פעמים על הדרישה לשמור את החוקים והמשפטים וההתניה של ירושת הארץ בכך. עיון מהיר בפרקנו מגלה כי דברים אלו חוזרים ארבע פעמים (פס' ח-ט, טז-יז, כב-כג, לא-לב). לשם מה חוזר משה על אותם הדברים מספר כה רב של פעמים?

דומה שהתשובה פשוטה. משה עומד להיפטר מן העולם. הוא יודע כי הוא לא יהיה שם אחר כך כדי להזכיר זאת להם וגם לא יוכל לעמוד לימינם אם יחטאו משום כך הוא חוזר ומוכיחם כמה וכמה פעמים על מנת שהדברים יהדהדו באוזניהם ויכנסו פנימה. פעמים שדווקא מתוך החזרה על הדברים מתוך לב אוהב הדברים נשמעים טוב יותר ולא בהכרח נמאסים על השומעים.