"וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה" (דברים י"ח, ג)
ועל סמך המדרש שאמרו (חולין קלד, ב):
זרוע תחת "ויקח רמח בידו" (במדבר כ"ה, ז),
לחיים תחת תפלה שנאמר "ויעמוד פינחס ויפלל..." (תהלים ק"ו, ל),
הקיבה תחת "האשה אל קבתה" (במדבר כ"ה, ח),
נרמזו שם על הזכות העתיד.
וזיכה לכל השבט בזכות פנחס,
כאשר זיכה לפנחס להיות כהן עמהם.
והרב אמר במורה הנבוכים (ג לט),
כי הלחיים בעבור היותם ראשית לגוף,
והזרוע בעבור היותו ראשית האברים המשתרגים בגוף,
והקיבה ראשית המעים,
כי הראשית בכולם ינתנו למשרתי עליון לכבודו.
רמב"ן - רבי משה בן נחמן, נולד בגירונה שבספרד בשנת 1194 ונפטר בארץ ישראל בשנת 1270. שלט בכל מקצועות התורה, וחיבוריו כוללים פירושים לגמרא ולתנ"ך, פסקי הלכה ותשובות, ואף חיבורים בחכמת הקבלה ובמחשבת ישראל. כתב השגות על ספר המצוות של הרמב"ם. בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל, ביקר בירושלים ובחברון. חי ונפטר בעכו.