"הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ" (שמואל ב כ"ב, לא)
מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמיני סימן יב
כי כל דרכיו של הקדוש ברוך הוא תמימות הן,
וכי מה איכפת להקב"ה בין שוחט בהמה ואוכל אותה לנוחר בהמה ואוכל אותה,
כלום מועילו או מזיקו,
או מה איכפת לו בין אוכל טמאות לאוכל טהרות,
אלא "אם חכמת חכמת לך" (משלי ט' יב),
הא לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות,
שנאמר "אמרת ה' צרופה" (שמואל ב כ"ב, לא).
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א).