על דמותו של נחמיה, התקופה בה פעל וייחודו של ספרו
עליית עזרא ולאחריה עליית נחמיה מתרחשות בשעה שחלק מהחזון הגדול של נביאי בית ראשון, והנביאים חגי וזכריה, שליוו את ימי זרובבל, כבר התגשם: עשרות אלפים עלו ארצה, ובית המקדש כבר עומד על תילו.
יחד עם זאת, חלק גדול מהבטחות הנביאים עדיין לא התממש במציאות, וקשיי השעה העיבו ועמעמו את גודל השעה.
במרכזו של ספר נחמיה עומדת דמותו של נחמיה, שהיה אחד מגדולי מנהיגיו של עם ישראל בתחילת ימי הבית השני, והתמודד עם הפער שבין חזון הנביאים למציאות בארץ. נחמיה משלב בהתנהגותו את הביטחון והאמונה המלאים בשליחות האלוקית המוטלת עליו יחד עם הנחישות הפוליטית והמעשית הנדרשת ממנו בכדי לבצעה.
נחמיה פעל בארץ 12 שנים בין שנת 20 (א', א) למלך ארתחשסתא ועד לשנת 32 למלך (י"ג, ו). עזרא הסופר עלה ארצה 13 שנים לפניו, ושני מנהיגים אלו פעלו זה לצד זה תחת אותו מלך (ארתחשסתא) – עזרא כמנהיג רוחני ונחמיה, שמונה לפחה (ה', יד), כמנהיג מדיני.
מידע רב על הספר אנו למדים כבר מפסוק הפתיחה של הספר:
"דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" (א)
"בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו" - לראשונה בתנ"ך אנו קוראים אודות תאריכים הכוללים שמות של חודשים, כפי שאנו מכירים בימינו, ללא ציון מספרים כמו שאנו מכירים מן התורה ומתקופת בית ראשון. ועל כך אמרו חכמים: "'דאמר רבי חנינה שמות חדשים עלו בידם מבבל" (ירושלמי מסכת ראש השנה פרק א הלכה ב).
"שְׁנַת עֶשְׂרִים" – הספירה היא למלכותו של מלך זר – מלך פרס, נחמיה נמצא בשושן הבירה והוא כפוף למלך פרס. וכפי שנראה בהמשך מדובר במלך ארתחשסתא (ב', א), אותו מלך, שבחסותו עלה עזרא לירושלים בשנת שבע למלכותו (עזרא ז').
"וַאֲנִי הָיִיתִי" – הספר נכתב בגוף ראשון יחיד – זהו ספרו של נחמיה הנכתב בדרך של יומן. בכך הוא ייחודי מספרי התנ"ך האחרים, שכן אין הוא שירה (כמו תהילים) או מאמרי חכמה (כמו קהלת) אלא ספר מאורעות, שנכתב בלשון יחיד בזמן ההתרחשויות עצמן.
באדיבות אתר ללמוד וללמד