ההתפארות של כלב בכוחו הביאה להִחלשותו, ולכן הוא אינו יכול לכבוש את קרית ספר בעצמו, ומציע 'פרס' למי שיכבוש אותה.
בפרק א' בשופטים, מפורט כיבושן של ארבע ערים: ירושלים (ח, וראה גם פסוק כא), חברון (י) דביר (יא-יג) ובית אל (כב-כו). למסכת 'ערי הקודש' המקובלות - ירושלים, חברון ובית אל - נוספת דביר הבלתי מוכרת, אך עצם שיוכה לסדרה זו מלמד על חשיבותה הערכית.
כיבוש חברון ודביר - בנחלת יהודה - אינו דבר של מה בכך, וזאת בשל סגולת המקומות וערכיותם הרבה, למרות היותם "פסולתה של ארץ ישראל" מבחינת טיב הקרקע וסגולתה החקלאית.
ומי יעמוד בראש? הנה כלב בן יפונה הוא העומד בראש שבט יהודה עוד מימי המרגלים, והוא הכובש את חברון.
והנה, בפנותו ל'עיר הקודש' הבאה בתור, לדביר, תש כוחו לפתע. כלב מחפש מחליף ומציע 'פתיון': "ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה" (יב). מדוע כלב אינו מסוגל לכבוש את דביר בעצמו?
פיענוח הנושא מצוי במדרש חכמים שנחשף בגנזי שכטר א, 150 "נשתבח כלב בכוחו ונגעה בו עין הרע והרגיש בה. אימתי? בשעה שאמר 'עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככֹחי אז וככֹחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא' (יהושע י"ד, יא) נגעה בו עין הרע שנאמר 'ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה' וגו' (שם, ט"ו, טז)".
כאשר הקב"ה מכריז "יהודה יעלה" (ב), הרי המועמד הטבעי הוא כלב אשר שרד מדור יוצאי מצרים, ומה רע בו כשופט הראשון? לכאורה אישיותו מתאימה ביותר לתפקיד השופט הראשון ומדוע נדחה?
והתשובה החז"לית: התפארותו בכוחו גררה עונש א-לוהי. אמנם חברון ניתנה בידו לקיום דברי ה' ביד משה: "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה" (במדבר י"ד, כד), אך מכאן ואילך ירד מגדולתו, תש כוחו ונזקק לָתוּר אחר מועמד אחר.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות כתב העת "מגדים" בהוצאת תבונות