"כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר. כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ" (דברים י"ב, כ-כא)
תלמוד בבלי, חולין דף טז ע"ב עד דף יז ע"א
תניא: "כי ירחיב ה' א-להיך את גבלך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר" (דברים י"ב, כ)
ר' ישמעאל אומר: לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה.
שבתחילה נאסר להם בשר תאוה, משנכנסו לארץ – הותר להם בשר תאוה...
תניא: "כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' א-להיך לשום שמו שם, וזבחת מבקרך ומצאנך" (שם, כא)
ר' עקיבא אומר: לא בא הכתוב אלא לאסור להן בשר נחירה.
שבתחילה הותר להן בשר נחירה, משנכנסו לארץ – נאסר להן בשר נחירה...
במאי קמיפלגי [=במה הם חולקים?] רבי עקיבא סבר, בשר תאוה לא איתסר [=נאסר] כלל; ר' ישמעאל סבר, בשר נחירה לא אשתרי [=הותר] כלל.