מונהג או מנהיג?

דמותו של שמשון הסעירה את דמיונם של רבים. שופט שמושיע את עמו בעשר אצבעותיו בלבד, ללא צבא, ללא עוזרים, פמליה או חצר כלשהיא. נדמה שכל הזמן הוא נתון בסערת רגשותיו הבלתי נשלטים. הנשים הפלישתיות מושכות אותן אליו כמו פרפר הנמשך אל האש, בה הוא נתפס ונלכד. כוחו הרב שניתן לו משמיים, יוצא דופן בעוצמתו. הוא נלחם באריה ללא מורא, משסע אותו כמו היה גדי. אבל רוב התגובות שלו נראות לנו ממבט ראשון כחסרות פרופורציה, והשימוש שלו בכוחו הרב אינו תוצאה של שיקול הדעת הנדרש מהשופט, המנהיג את עמו. יותר נראה כי הכעס, השנאה ורגש הנקמה מחד, ועיוורון מוחלט אל מול מזימות נשותיו ושותפיהן מאידך, הם המעצבים את פעילותו, עד הגיעו לדרך ללא מוצא.

נראה לי כי זו ראייה שטחית של המנהיג המופלא הזה. הפרק שלנו, המספר לנו במתינות רבה על תחילת פעולותיו של הגיבור המיוחד הזה, חושף כמה ממרכיבי אופיו העמוקים ביותר, שבאופן מפתיע הם מנוגדים לגמרי לתדמית הנפוצה שלו, שתיארתי בקטע הקודם. הכל מתחיל באישה פלישתית מתמנה, שישרה בעיני שמשון. הוא רוצה לשאתה. והנה למרבה הפלא, הוא מבקש מהוריו שיסייעו בידו להשיג את מבוקשו. הוא אינו פורץ את מסגרתה של המסורת המשפחתית, בה ההורים הם בעלי הסמכות. הוא מכיר היטב את החוקים והוא רוצה ומתכוון לפעול בתוכם, כדי להגיע למטרתו. הוריו מוחים כנגד כוונתו לשאת את בת הערלים, אבל מסייעים בידו. בדרכם תמנתה הם מתקרבים אל משעול בו נטועים כרמי הגפן. שמשון הנזיר מבטן, עוקף את הדרך הראשית כדי לא להתפתות לאכול מהענבים האסורים עליו. שוב, שמירה קפדנית על חוקי התורה ומסורת האבות. אין זו התנהגות של גברתן רב-כוח וחסר מעצורים, האיפוק בהתנהלותו של שמשון בולט מאוד.

ואז מתחולל האירוע המסעיר הראשון: לפתע, כמו משום מקום, כפיר אריות חוסם את דרכו של שמשון ומאיים עליו. ואז בפעם הראשונה קורה לו הדבר: רוח ה' מפעמת בו, ממלאת אותו רוח גבורה, נחישות ויכולת ביצוע, וללא היסוס הוא משסע את האריה. להוריו לא אמר מאומה, כאילו לא ארע דבר. ההתפארות הייתה רחוקה ממנו. שוב, אנו מגלים את תכונות האיפוק והצניעות שהיו את תכונות הבסיס שלו, אפילו עד כדי תמימות. אבל האירוע הזה השאיר חותם בל יימחה על שמשון עצמו. האירוע חשף לשמשון את כוחו הרב ועובדה נוספת: הוא נוכח לדעת כי לחינוך המיוחד שקיבל מילדותו, כנזיר א-לוהים, יש ייעוד. הייעוד עומד להתגשם בקרוב. זה עמד גם בבסיס החידה שלו לפלישתים: מעז יצא מתוק - מתוך החיים הקשים בהווה, כאשר הפלישתים משתעבדים בבני ישראל, לא ירחק היום ותבוא גאולתם, על ידי שמשון עצמו.

השידוך הצליח. אבל הצלחה זו היא שהביאה את שמשון למסלול ההתנגשות הבלתי נמנע עם הפלישתים. החתונה הייתה אמורה להוכיח לשמשון, כי הפער התרבותי שבינו, כנציג העם העברי, ובין הפלישתים הוא כה גדול ועמוק, שאינו ניתן כלל לגישור. כאן נכשל שמשון. עיוורון זה, גרם לו, גם לדעת חז"ל, לעיוורון הפיזי שגרמו לו הפלישתים ולמותו ההירואי.

מונהג או מנהיג? פעמים כך ופעמים כך. מסירותו לעמו ולמשפחתו הם ללא עוררין. הקשר שלו אל ייעודו וא-לוהיו לא ניתק מעולם. שופט מיוחד מאוד, בעל תכונות יוצאות דופן. להערכתי מבין השופטים המעולים המתוארים בספר זה.

באדיבות אתר 929